יום שני , 19 נובמבר 2018
כאן ועכשיו
בית » מאמרים » גילאי גן ובית-ספר » עוד ביס אחד ודי
עוד ביס אחד ודי

עוד ביס אחד ודי

"כל ארוחת ערב זה אני רבה איתו. זה מתחיל בשיכנועים לבוא לשבת ליד השולחן, אחר כך אני מבקשת שיאכל קצת ירקות וקצת עוף כי אני רוצה שיאכל בריא.
והוא לא אוכל כלום,
אוף זה כל כך מתיש שאני מסיימת את הערב על ארבע"
זה היה המפגש השלישי בסדנה להורים, והיא ממש ביקשה שאתן לה פיתרון בענין.

היא לא האמא היחידה, ולפעמים זה מול האבא. ארוחה הופכת להיות זירת משא ומתן ושכנועים. בהרבה בתים, ההורים מתעקשים שהילדים יאכלו "מספיק" אוכל ועדיף שיהיה אוכל בריא, והילדים מצידם רק רוצים להגיע לקינוח המיוחל.

מסכת השיכנועים יוצרת אוירה מתוחה ובסופו של דבר, ההורים מוותרים ומרגישים מובסים.

אכילה, רעב ושובע, טעמים, הינם משתנים באופן סובייקטיבי מילד לילד וקשורים לגופו ובשליטתו בלבד. לא נוכל להכריח ילד לאכול דבר מה כשהוא רצה בכך, והניסיון להכריח יוביל ברוב המקרים להתנגדות נחרצת יותר מצידו.
לעומת זאת, כן נוכל להתוות מסגרת וגבולות, אשר יאפשרו לילד ללמוד להכיר את גופו, להקשיב לצרכיו ולהענות להם.
מומחים לתזונה יודעים לומר כיום כי כבר מיום היוולדו, קיים אצל התינוק מנגנון הרעב והשובע. מכיוון שאינו מדבר, נוכל לזהות שובע כשהתינוק נינוח ושמח ולעומת זאת רעב כשהוא בוכה או מקטר. אולם לא פעם אנחנו טועים ומפרשים בכי כביטוי לרעב כשהתינוק למעשה עייף, מצוי בעומס גירויים, או פשוט זקוק למגע.

לגבי פעוטות וילדים, זה ברור יותר, אלא שאנחנו לא תמיד מוכנים להקשיב לכך. ילדים אוכלים כשהם רעבים, ומפסיקים לאכול כשהם שבעים. אלא אם… יש להם סיבה טובה לעשות אחרת.

"סיבה טובה" יכולה להיות שאני לא אוכל כי אני מבין שאם לא אוכל, אמא ממש מודאגת ואז היא מדברת איתי ומנסה לשכנע אותי שאוכל עוד קצת והיא כל כולה "שלי" באותם רגעים.

"סיבה טובה" זה שאם אני לא אוכל, אבא מתוסכל ואומר "לא אכלת מספיק" ואז הוא מאיים שלא אקבל קינוח אבל כשאחותי מקבלת קינוח הוא תמיד מרחם עלי ונותן לי גם. אז אני מרגיש שניצחתי אותו ואני ממש חזק.

"סיבה טובה" זה שאמא מכינה לי אוכל אבל הולכת לטפל באח התינוק שלי ואז אני מרגישה ממש לבד, אז אני מיד קמה מהשולחן וזה גורם לאמא לבוא ולשבת איתי, כי רק ככה אני אוכלת.

זה אומר שאם הילד מרגיש התייחסות מאסיבית או תחושת כוח כתוצאה מהתגובה שלנו לכך שהוא לא אוכל, יש סיכוי שהוא יעדיף לא לאכול.

אז בואו נתחיל לתת קרדיט לילדים שלנו ונסמוך עליהם שכשהם רעבים הם אוכלים וכשהם לא רוצים לשבת לאכול, הם כנראה לא רעבים.

מתוך ההנחה הזו, נוכל להקנות הרגלים טובים שישמרו על בריאות הילדים שלנו וייצרו ארוחות נעימות:

אתם קובעים מה זה "בריא" – המודעות לתזונה בריאה בשיאה. יחד איתה, קיימות גישות שונות ברמות הקפדה בטווח גדול. ההורים והילדים מוצפים במידע בנושא ומכיוון שאנחנו המבוגר האחראי בבית, נדרש מאיתנו לחקור את נושא התזונה ולגבש דעה הורית לגבי זו הרצויה בביתנו.

ככל שנהיה מגובשים בגישתנו, כך ייקל עלינו להעביר אותה לילדים.

אתם קובעים מה נכנס הביתה – אחרי שגיבשתם גישה בנושא התזונה בביתכם, הכניסו לביתכם מאכלים שתואמים לגישתכם, ובעיקר המנעו מלהכניס הביתה מאכלים שאינכם רוצים שהילדים (או אתם) יאכלו.
אם יש מאכלים שאינם אזורים אבל אתם רוצים להגביל את הילדים באכילתם, החליטו על הכמות המותרת להם והכניסו את אותם מאכלים לביתכם על פי אותה הכמות.

נהלו ארוחות מסודרות – אתם המנהלים של הבית, יש לכם אפשרות להחליט על "מזנון פתוח" או לנהל ארוחות מסודרות שמתחילות ומסתיימות בשעה מוגדרת.
נתכנן את הארוחה בשעה בה הילדים צפויים להיות רעבים, ונגדיר את סיומה כ-20-30 דקות לאחר תחילתה.

אכילה מעודדת אכילה – ילדים אוהבים לאכול בחברה. ישיבה ואכילה משותפת של כל הנוכחים בבית, סביב השולחן, מצמצמת את הסחות הדעת ומעודדת אותם לאכול. בנוסף, כשאתם ההורים אוכלים, אתם פחות עסוקים באכילה שלהם. לכן שבו יחד עם הילדים לאכול.

שתפו את הילדים – החלטתם לעשות שינוי? קיבעו עם הילדים ישיבה משפחתית, והסבירו להם את הגישה שלכם. עשו זאת בהתאם לגילם ורמת הבנתם. ילדים בוגרים, רצוי ללמד לקרוא את תוית המוצר ולהבין מתוכה לאיזה קטגוריה הוא נכנס.
עבור ילדים צעירים הסבירו מה בריא ומה לא בריא והגדירו מה הכמות המותרת להם לאכילה מכל סוג.

אפשרו להם לבחור מתי יאכלו אותם, כך הם ירגישו שבתוך הגבולות שחלים עליהם, ניתן להם חופש בחירה.

יידעו את הילדים מתי מתחילה ומסתיימת הארוחה, אפשר להראות להם על השעון, או לכוון טיימר.

תנו להם לתרום בנוסף לשיתוף בתכנון אפשר לשתף את הילדים בביצוע. הזמינו אותם להכין אתכם את הארוחה, לערוך את השולחן ולפנות אותו בסיום הארוחה. ילדים אוהבים להיות שותפים לעשיה, ועבורכם, תהיה זו הזדמנות לייצר התייחסות אישית ותחושת ערך חיוביות.

אוירה טובה היא סיבה טובה לשבת בשולחן האוכל – ארוחה יכולה להיות הרבה יותר מאכילה. נהלו שיחה, ספרו לילדים על קורות היום שלכם, שתפו אותם בתכניות המשפחתיות, נצלו את הארוחה להעלאת נושא שרציתם לשוחח עליו עם הילדים. אין צורך לחקור אותם על קורות היום שלהם, האוירה הטובה והשיתוף שלכם יעודדו אותם להצטרף ולשתף בחווית שלהם.

ומה עם הילדים לא אכלו? – אחד החששות הגדולים שלנו הוא שהילדים ילכו לישון רעבים, לפחות של ההורים שקוראים כאן עכשיו.

הפחד היותר גדול, הוא להגיע לרגע בו הילד במיטה, עוד רגע אומרים לילה טוב ומכבים את האור ואז הוא אומר בקול מתחנן "אבל אמא, אני רעב".

אז זהו, שאם אנחנו רוצים להפסיק להיות מלצרים במזנון הפתוח, זה הרגע לאסוף את כל האמפתיה ולומר למתוק שלנו שאנחנו מצטערים שהוא רעב ,ושמחר בבוקר הוא יוכל לאכול ארוחת בוקר.

אני יודעת, זה עשוי לגרור בכי ולדחות את שעת ההשכבה, אך אם נשמור על רוגע וסבלנות, הם ירגעו כשהילד יראה שאנחנו נחושים בדעתנו.

לסיכום, ארוחות עם ילדים יכולות להיות נעימות ולהוות זמן משפחה טוב. נוכל להצליח בכך, ככל שנתמיד ליצור את המסגרת המתאימה באוירה הטובה, ובמקביל נכבד את תחושת הרעב והשבוע של ילדנו.

בתאבון 😊

 

השאר תגובה

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסםשדות החובה מסומנים *

*