לא בגלל שהנקתי את שלושתם

לא בגלל שהשקעתי שעות במשחקי קופסה

לא בגלל שאני מסיעה לחוגים

אלא בגלל המטבח.

מי שמכיר אותי מעל עשור, יודע ששנים לא ידעתי לבשל.

אל תדאגו, לא רעבנו בבית, פשוט האיש שאיתי היה מבשל (כן, אני יודע, אני ברת מזל!)

כשהיה טס לחו"ל והבכור (שהיה אז בן 3) היה רעב, הוא היה שואל אותי "אמא, מה את יודע לבשל?"
הייתי עונה את הרפרטואר הדל שלי: "אורז, פתיתים, או פסטה" סה, טו!

הילדים לעומת זאת, בילו כבר מגיל צעיר הרבה יותר ממני במטבח, עם אבא שלהם.

הוא היה משתף אותם בבישולים שלו, לא משנה מה הכין, הוא היה מצליח לתת להם תפקיד.

בהמשך, כשהם בגרו קצת ואני מדי פעם נדרשתי בכל זאת לבשל, לא פעם הייתי עומדת מתוסכלת, כי שרפתי משהו בתנור, או שהתבשיל יצא חסר טעם חילוטין.

ואז, הייתי מגייסת אותם שיעזרו לי,
"מתוקה, בואי תוסיפי תבלינים", "חמוד, מה אתה בוחר להכין להיום?"

מדי פעם הייתי מצליחה להוציא משהו טעים בעצמי, והילדים היו אומרים "אמא, יצא טעים אפילו". הם בעצם הפכו להיות המעודדים שלי ?
אז למה זה עושה אותי אמא טובה?

חוזקות וחולשות ומה שבניהן

כי הילדים שלי חווים גם אמא שלא מצליחה, שיודעת לקבל עזרה, שלא מנסה להסתיר את חולשותיה,

הם מקבלים ביטחון ותחושת ערך שהם יכולים לעזור לי, באמת!
שבעצם, במשימה הזו, הם מצליחים יותר ממני. וזה לגמרי בסדר מצידי. אני לא מרגישה שאני צריכה להיות טובה בזה, רק בגלל שאני "אמא".

כשאנחנו חושפים את חולשותינו ואמיצים דיינו להיות "לא מושלמים" מול הילדים שלנו, הם מקבלים בצורה קלה יותר את החולשות שלהם.

הם גדלים באווירה שבה אפשר לחשוף ולדבר על כישלונות ולא רק על ההצלחות. וזה מעודד אותם לשתף אותנו בחוויות של חוסר הצלחה.

הם לומדים להסתמך על נקודות החוזק שלהם כבסיסי להתמודדות עם נקודות החולשה להם.

הם מקבלים הזדמנות להיות תורמים ומועילים לנו, הסביבה המשמעותית להם ובכך מתפתחת תחושת המסוגלות שלהם.

וזה, מהווה קרקע פוריה לפיתוח ביטחון עצמי.

The post אני לא יודעת לבשל וזה עושה אותי אמא טובה יותר appeared first on אודיל רוזנפלד.

ויום אחד, כשהילד מבקש שתיקנו לו מכונית בחנות צעצועים, אתם אומרים "לא".

הוא שואל "למה?" והתשובה ההגיונית שלכם,היא "כי זה עולה כסף"

והוא לא מבין על מה אתם מדברים, הרי עניין הכסף לא עלה עד היום. והוא קיבל מתנות גם מבלי שביקש.

מתי עולה ענין הכסף בבית

לתינוקת אין דעה לגבי הסביבה בה הם גדלים, או הבגדים בהם מלבישים אותם.

הם מקבלים בברכה, כל מה שיתנו להם.

עם השנים, ילדים מפתחים העדפות לצעצועים מסוימים, נחשפים למותגים דרך פרסומות, דרך ילדים אחרים בגן וסרטים בהם הם צופים.

לפי חוויות היומיום, בעיקר בבית ההורים, הילד מסיק מסקנות לגבי מה קונים לו, מתי קונים לו ועד כמה נענות הבקשות שלו לרכישת ממתק, צעצוע או בגד.

בבתים מסוימים מתחילים לדבר על כסף כשאנחנו מרגישים שהילדים שלנו לא מעריכים את מה שיש להם, ובאחרים, כשמשתנה המצב הכלכלי בבית ויש צורך לצמצם הוצאות. לעיתים לא זה ולא זה קורים אלא הבנה של ההורים שיש מקום לשים גבול מסוים לילד בנושא זה.

אמא, איפה כל הכסף שלכם?

כסף הוא דבר מופשט עבור ילדים, בוודאי כשהם רואים אותנו נותנים למוכר כרטיס פלסטיק ומקבלים חזרה את מרכולתנו.

אין להם מושג מאיפה הכסף מגיע ולאן הוא הולך והם ממש לא מבינים למה ביום בהיר אחד אנחנו מציבים להם גבול בטענה ש"זה עולה כסף". והם עשויים להיות מאוד מופתעים, ולהביע כעסים ואכזבות.

עבורנו, זה סימן שיש מקום לדבר עם הילדים על הנושא, בהתאם לגילם וליכולת ההבנה שלהם.

כסף וחינוך

היחסים שלנו עם כסף מושפעים מאוד ממה שחווינו בבית הורינו. מה שאנחנו חושבים על כסף, על אנשים שיש להם הרבה כסף. כל אלו תפיסות שירשנו כבר בילדותנו והם מוטבעות בנו ומשפיעות עלינו כיום. יש בתים בהם לא מדברים על כסף, אחרים בהם התפיסה היא שכסף הוא דבר מלוכלך ומי שיש לו כסף בוודאי השיג אותו בדרכים לא ראויות.

גם כאן, כדאי שנעשה בדיקה עצמית לגבי תפיסותינו ונחליט מה אלו שנרצה להעביר לילדנו.

למה לא בעצם?

מתחילים לדבר על כסף עם הילדים? בואו נעשה להם סדר.

כדי שנעשה להם סדר, נדרש שנעשה קודם סדר לעצמנו ונבדוק מה המדיניות הכלכלית שלנו?

רגע, האם יש לנו אחת כזאת?

האם אנחנו משקיעים מחשבה לפני שאנחנו מוציאים כסף? או שאנחנו קונים בצורה אימפולסיבית? ואני לא מדברת על ההוצאות הגדולות כמו החלטות לקנות בית או לצאת לחופשה, אלא על היומיום.

הלכתי לסופרפארם כדי לקנות משחת שיניים ושמפו, בדרך אליו חלפתי על פני חנות בגדים וראיתי מכנסיים מדהימים או גאדג'ט בחנות אלקטרוניקה (כל אחד ומה ש"עושה לו את זה"), אני קונה או לא? האם אנחנו בודקים אם אנחנו באמת צריכים את המוצר לפני שאנחנו רוכשים אותו?

חשוב לעשות את הבדיקה הזו כי הילדים רואים אותנו, שומעים אותנו ולומדים מאיתנו על התנהלות כלכלית. וגם, דרך הבדיקה הו נוכל להחליט מה המסרים שנרצה להעביר לילדים בנושא.

מהרגע שנושא הכסף עולה בבית, כדאי שנתחיל להגדיר מתי אנחנו קונים להם מתנות. אולי זו הפעם הראשונה שאנחנו מגדירים מדיניות בנושא, כדאי לתת לילדים חופש בחירה התוך הגבולות שהצבנו. לדוגמה, אפשר להחליט שאנחנו קונים בסכום של X שקלים בשבוע, הם יכולים להחליט מתי בשבוע נקנה ואם הם רוצים לבחור חבילת בלונים או מכונית. כל עוד זה עומד בסכום שעליו החלטנו.

זה בעצם שלב אחד לפני מתן דמי כיס.

בשלב הזה, חשוב שנהיה עקביים עם הסכום שהחלטנו עליו ולא נתפתה ל"רק עוד קצת כדי להשלים ל…" שוב, הכל בהתאם המסרים שנרצה שהילדים יקבלו מאיתנו.

דמי כיס לילדים

הרעיון של מתן דמי כיס לילדים הוא לאפשר לילדים שלנו להתנסות ולחוות התנהלות כלכלית מגיל צעיר. לאפשר להם ללמוד מה נטייה הטבעית שלהם בנושא, ולבחור אם הם רוצים לשנות אתה.

אנחנו מצידנו ניתן לילדים שלנו סכום קבוע בכל שבוע ונגדיר עבור מה הכסף הזה מיועד. כלומר מהם הדברים שבאחריותנו לרכוש עבורם (כגון אוכל, בגדים, חופשות, הוצאות לגנים ובית ספר) ומה הם יכולים להחליט לרכוש בעזרת דמי הכיס שקיבלו.

ככל שנאפשר לילדים חופש החלטה לגבי מתי ועל מה מוציאים את כספם, כך הם יוכלו להתאמן ולבחור את דרכם הכלכלית.
אני ממליצה להגביל את הילדים כמה שפחות לגבי השימוש שלהם בדמי הכיס לנושאים ערכיים ובריאותיים בלבד.

ככל שהילדים גדלים כך יגדל החופש לגבי השימוש בדמי הכיס. ובהמשך, בשלב מסוים נמליץ להם להרוויח בעצמם דמי כיס כדי להגדיל את החופש שלהם להשתמש בהם.

"הם מקבלים כל כך הרבה, למה הם לא מעריכים את מה שיש להם?"

לא פעם אנחנו מרגישים שאנחנו נותנים ומשקיעים מעל ומעבר בילדים שלנו, והם לא מספיק מעריכים את כל השפע שיש להם.

ילד שרגיל לקבל באופן קבוע, בין אם זה מתנות ובין אם זה תשומת לב, לומד….. לקבל. זה מה שהוא חווה, שהוא בצד המקבל ויש מישהו בצד הנותן.

זה יהיה לא הוגן לכעוס על חוסר ההערכה שלו את הנתינה שלנו. יותר נכון יהיה להתחיל ללמד אותו לתת, בהדרגה, לאפשר לו להיות אקטיבי בעשייה בבית, שותף.

וכן, אפשר לצמצם את רכישת המתנות והבגדים. ילד שיש לו חדר עמוס בצעצועים, פחות לומד להעריך כל צעצוע שיש לו. אגב, מחקרים מראים שילדים זוכרים ומעריכים הרבה יותר זמן משותף איתנו ההורים מאשר צעצוע כזה או אחר שקיבלו.

לסיכום, כסף הוא מרכיב משפיע ומשמעותי בחיי היומיום שלנו, הילדים חווים אותו בלאו הכי. וכשהנושא עולה, נוכל להשפיע על התפיסות של ילדנו לגביו בדרך של שיח פתוח בנושא.

The post היום לא קונים מתנה! appeared first on אודיל רוזנפלד.

זה אירוע שאנחנו, והמארחים שלנו חושבים ומתכוננים אליו, מתכננים את מעגל המשתתפים, את המיקום, את התפריט, ומה עם הילדים?

הילדים נשארים בדרך כלל "מחוץ ללופ", ובערב עצמו אנחנו מצפים מהם להשתתף, להיות סבלניים ולקחת חלק פעיל. לא תמיד זה נראה פסטורלי כמו שרצינו ואנחנו מתאכזבים.

אז איך נעבור את הערב המיוחד הזה בשלום גם כשאנחנו מלווים בילדים:

• שימו את הדרמות המשפחתיות בצד – לא פעם ההתנהלות עוד לפני ערב החג ובחג עצמו משקפת את הקשר שלנו עם המשפחה המורחבת.
  ילדים לומדים על יחסים גם כשאנחנו לא מתכוונים לזה, אם לא מתחשק לכם לראות את גיסה הזועפת או את הדודה המבוגרת, שימו לב איך אתם מתקשרים את זה ליד הילדים.
  חישבו מה המסר שאתם רוצים להעביר לילדים לגבי מפגשים משפחתיים, האם המפגש חשוב ואתם יכולים להתגבר על חילוקי הדעות בינכם או שיותר חשוב לכם להביע את דעתכם בכל מחיר.
  זיכרו שיש הרבה הזדמנויות להגיד את דעתכם, ערב החג, הוא אולי לא ההזדמנות הטובה ביותר לכך.
• ילדים רעבים הם ילדים לא רגועים – במידה ואתם צופים שהילדים יהיו רעבים עוד לפני שלב האוכל, ארגנו להם ארוחה עוד לפני קריאת ההגדה או אפשרו להם לאכול תוך כדי קריאתה.
• עבור ילדים צעירים הגיעו עם עגלה למקרה שהילדים יתעייפו ותרצו להשכיב אותם לישון. גם אם הם לא רגילים להירדם בעגלה, תוכלו להשכיב אותם בתוכה אחרי שיירדמו, חד פעמי זה יכול לעבוד ולאפשר לכם להמשיך לבלות את הערב כשהם ישנים.
• "לא נעים" לא קיים – אתם צפויים להתארח בבית שפחות מוכר לכם, בקשו ותאמו עם המארחים את הצרכים שלכם, בין אם זה אוכל מוקדם, מקום שקט להשכיב את הילדים ועוד.
• לילדים הנמצאים בתהליך גמילה מחיתולים ועדיין מפספס פה ושם, הביאו סט בגדים חגיגי נוסף להחלפה ודאגו שישבו על כיסא שלא יינזק במידה ויהיה פספוס. זה יחסוך לכם ולהם מתח בערב עצמו.
• ילדים בוגרים – תאמו איתם מראש מדיניות לגבי טלפונים. הרי חוקי מרפי מגדירים שההתרחשויות החברתיות קורות בדיוק כשאנחנו מתיישבים לאכול. זה לא משנה שתגידו להם שכולם יושבים עכשיו לקריאת ההגדה, הם ממש ממש לא יכולים להתאפק כשהם שומעים את הצפצוף.
  תאמו איתם מראש אם הם יכולים לשבת לארוחה עם הטלפון, אולי אפשרו להם בפרקי זמן מסוימים לגשת לטלפון לבדוק הודעות ולחזור לשבת.
  קיימו שיחה פתוחה על כך והגיעו להסכמה, כדי לעורר מוטיבציה ושיתוף פעולה לעמוד במגבלה.
• הצטיידו במשחקים – ילדים צעירים מתקשים לשבת זמן ממושך ליד שולחן האוכל, בפרט כשאין הם סועדים. הביאו עמכם הפעלות שיוכלו לשחק בהם בזמן קריאת ההגדה. כגון דפים וצבעים לציור, לוח מחיק ועוד
• תאמו ציפיות – עם כל אחד מהילדים ועם עצמיכם. ליל הסדר הוא ערב ארוך ואם אתם מלווים בילדים צעירים, סביר להניח שלא ממש תוכלו לבלות את ליל הסדר כהלכתו, ברוגע, גם אם ממש הייתם רוצים.
  לפעמים, הציפיות שלנו הן שמחרבות לנו את ההנאה, אני ממליצה שתתאמו עם עצמיכם, מה סביר לצפות לגבי ישיבה והשתתפות של הילדים בקריאת ההגדה, מה אתם יכולים לצפות מהם ומה מראש צפוי לכישלון. אתם מכירים את הילדים שלכם כי טוב ולכן, מקסימום יהיו הפתעות לטובה.
• הפכו אותם לשותפים – כשאתם משוחחים עם הילדים לגבי ליל הסדר, שתפו אותם איפה הסדר מתקיים, מי יהיו הנוכחים, שאלו אותם מה הם היו מבקשים שיהיה או לא יהיה בערב הזה ושתפו אותם במה שאתם מבקשים מהם. אל תוותרו על השאלה "מה את/ה מוכן/נה לעשות כדי שיהיה לכולנו נעים?". אנחנו רגילים שכל האחריות לבילוי המשותף היא עלינו, אם נכניס אותם למעגל האחריות גם על בילויים משותפים, אנחנו מעבירים להם מסר שהם חלק מהענין ויכולים להשפיע.

לסיכום: ליל הסדר הוא אירוע יוצא דופן בחיי הילדים, ככל שנכין אותם ואת עצמנו אליו, תוך כבוד ושיתוף, כך גדל הסיכוי שהוא יהיה מהנה ורגוע לכולנו.

חג אביב שמח!

The post איך מתארגנים לליל הסדר עם ילדים appeared first on אודיל רוזנפלד.

כל משפחה בוחרת את הצלמ/ת שלה על פי פרמטרים רבים – אם זה תיק העבודות, המלצות, שיחה עם הצלמת, תקציב וכיוצא באלה.

אבל כולם – בלי יוצא מן הכלל – מגיעים עם חשש קל בבטן ממה שהולך לקרות שם, ומשיחותיי עם הורים רבים, בייחוד הורים לתינוקות ופעוטות, השאלה שמנקרת במוחם היא "האם הילד/ה שלי ת/ישתף פעולה? "

אז הכנתי לכם את רשימת עשה ואל תעשה קצרה כדי לעזור לכם להתכונן בצורה הטובה ביותר, כך שלפחות בצד של שיתוף הפעולה של הילדים, תוכלו לבוא רגועים.

טיפ מס' 1 – הסבירו לילד בהתאם לגילו

אין מי שמכיר טוב ממכם את הילד הפרטי שלכם. אתם יודעים הכי טוב עד כמה מורכב יכול להיות ההסבר שתתנו לו. אבל מה שלא יהיה – אל תרבו יותר מדי בפרטים, ותודיעו לו הכי סמוך לאירוע. רק אם מדובר בילד שצריך הכנות מיוחדות והתארגנות רגשית ממושכת יותר, אז כדאי ליידע מספר ימים מראש, אבל להודיע את זה בצורה לקונית, ולהתייחס לזה בשוויון נפש.

אני תמיד ממליצה ללקוחות שלי לספר שהולכים לבקר את _________ [השלימו פה את שם הצלמת שבחרתם), שהיא אישה מאוד נחמדה, ויש לה מקום כייפי שאפשר לשחק בו, להיות ביחד ולהצטלם. והיא תכין לנו תמונות יפות שנוכל לתת ל__________ [סבתא/סבא/אדם אחר בעל משמעות בחיי הילד].

טיפ מס' 2 – אל תגזימו בתיאור החוויה (מראש)

יצירת ציפיות חיוביות היא דבר נהדר, אבל אני דווקא מציעה להגיע בלי לטפח ציפיות יתר אצל הילדים. אל תיכנסו לפרטים לגבי מה יהיה ומה לא יהיה, ואיך אתם חושבים שהילדים ירגישו וכד'. (בוודאי, אגב, אם זו גם הפעם הראשונה שלכם בחוויה הזו). אפילו אל תזכירו שתהיה שם מצלמה. אני מבטיחה לכם, שברגע שהם נכנסים לסטודיו, פוגשים את הצלמת (בהנחה שבחרתם צלמת מקצועית ומנוסה, סבלנית ועם גישה מעולה לילדים) – הם מפשירים תוך דקות ספורות, ומיד מרגישים בבית. ונהנים. זה הדבר הכי חשוב.

אפשר בהחלט לשתף אותם באיך אתם מרגישים לקראת הצילומים, למשל "אני מתרגשת, נראה לי שהולך להיות כייף" וכד'.

טיפ מס' 3 – תתארגנו יום קודם

סשן משפחה הוא תהליך שדורש הכנה. צלמות המשפחה לרוב שולחות המלצות מראש כיצד להתארגן לסשן מבחינת לבוש, איפור, ציוד נלווה וכד' – וזה יכול ליצור מצב שהבית קצת כמרקחה בשעות שלפני הצילומים. וזה משפיע גם על הילדים.

כיוון שיש להכין ציוד עבור כל בני המשפחה, מומלץ לעשות את ההכנות הטכניות לפחות ערב קודם: תעמדו מול הארון, תשקיעו מחשבה באיך תרצו שייראו התמונות המשפחתיות שלכם מבחינת לבוש, צבעוניות וסגנון, וכך תארגנו את התיק מספיק זמן מראש. ביום הצילומים רק תארזו חטיף קטן/תיק תינוק, וקדימה, לסטודיו או ללוקיישן שקבעתם עם הצלמת. וכמובן – לא לשכוח את התחפושת!

טיפ מס' 4 – תבואו ב"ראש שקט"

כמו שאני ממליצה לא לטפח ציפיות אצל הילדים, ולדווח להם בצורה הכי פשוטה וישירה לאן הולכים, אני ממליצה גם לא להיות מוטרדים בכך מדי בעצמכם. פשוט תבואו להנות. ולמה הכוונה?

הורים שמגיעים לחוצים/מוטרדים/עסוקים בדברים אחרים/חושבים על עבודה/צריכים להיות זמינים בטלפון לשיחה דחופה וכד' – כל אלה מעיבים על ההנאה של החוויה הבסיסית הזו של בילוי זמן איכות עם הילדים.

אל תעשו את זה "על הדרך". תהיו בתוך העניין בצורה מלאה.

עדיף שתכבו את הטלפון, ולא תקבעו דברים דחופים מיד לאחר הצילומים. כדי להנות בצורה מוחלטת, ושאנחנו (העומדים מאחורי המצלמה) נוכל ליצור עבורכם את התמונות הכי אותנטיות, מרגשות ומחמיאות – תחליטו שאתם מגיעים להנות, תישענו לאחור, תסמכו על הצלמת, ופשוט תזרמו עם האווירה הכייפית.

טיפ מס' 5 – שנו את התפיסה (mindset)

כהורים, אנחנו רגילים שהכל נופל על כתפינו. אבל צילומי משפחה, זו ההזדמנות האחת שלכם לשחרר ולהשתחרר, ולא לקחת על עצמכם את ניהול הצילומים.

נכון, החוויה היומיומית שלנו היא שאנחנו עצמנו עומדים מאחורי המצלמה ומנסים (לעיתים לשווא) להשיג את החיוכים ואת שיתוף הפעולה מהקטנטנים שלנו. אבל בסוף, צריך לזכור, אלה ילדים, שהם אנשים קטנים שלמים עם רצון ורעיונות משלהם (גם אם הם עוד לא מדברים).

ואת שיתוף הפעולה שלהם תפקידה של הצלמת להשיג. לא שלכם. לפחות לא הפעם.

לכן, אל תגידו להם לחייך, אל תגידו להם איך לשבת, מה לעשות ומה לא לעשות. תורידו את הצורך שלכם בלביים אותם, ותנו לאשת המקצוע שבחדר לעשות את הדבר שהיא מתמחה בו הכי טוב.

שיהיה לכולנו פורים שמח, וצילומי משפחה או פורים חוויתיים ונהדרים.

ענת גבע-שרון היא צלמת תינוקות, ילדים ומשפחה, המתמחה ביצירת ציוני דרך מצולמים עבור משפחות לאורך חייהן. בנוסף לחבילות צילומי הריון, ילדים ומשפחה, ענת מציעה את תוכנית "גוזלים" הייחודית, שמלווה בסדרת סשנים מצולמים את התפתחות התינוק מגיל לידה ועד גיל שנה.

הסטודיו המזמין והמאובזר של ענת ממוקם במרכז כפר סבא, עם חניה נוחה, ומשרת לקוחות מכל הארץ.

דף הפייסבוק

הבלוג של ענת

אימייל kesemishiphoto@gmail.com

טלפון: 054-4758591

האתר של ענת (יעלה בשבועות הקרובים): www.anatgevasharon.com

The post 5 טיפים להשגת שיתוף פעולה מהילדים בסשן צילומי משפחה (בפורים ובכלל) appeared first on אודיל רוזנפלד.

"איך גילית?" שאלתי

"אני מציצה לו מדי פעם בטלפון, זה היה התנאי שלנו כשקנינו לו סמארט פון"

"ומה תעשי עכשיו?"

אין לי מושג!"

פעם, תקשורת בין הילדים היתה מתנהלת בעיקר בין כותלי בית הספר, שם המורים רואים ושומעים את התקשורת בין הילדים. היום היא מתרחשת כמעט 24 שעות ביממה, דרך קבוצות הוואטס אפ ומעט בפייסבוק, לה עדים לרוב רק הילדים.

בסוג תקשורת זו, נמצא לא פעם אמירות פוגעניות בין ילדים בתדירות ובעוצמה גבוהה מזו שמתרחשת פנים אל פנים, זאת לאור הקלות של כתיבת מילים במקלדת מבלי שעומד מול הילד ילד אחר.

ילדים בגילאי בי"ס יסודי ומטה, נולדו לעידן הסמארט פון, ורובם יכנסו מתישהו למעגלי קבוצות הוואטס אפ, מכיוון שהם מודעים לכך שזו חלק מהפלטפורמה החברתית והם רוצים להיות חלק ממנה.

לא פעם אנחנו עומדים חסרי אונים מול גילויי אלימות מילולית ברשת. כם לא מכירים מציאות אחרת, אבל אנחנו כם, יתפקידנו ללמד את ילדנו תקשורת בריאה וטובה.

איך נלמד את הילדים לנהל תקשורת מכבדת במדיה חברתית?

• קודם כל נקבל את מציאות – העובדה היא שכיום זהו חלק נכבד של התקשורת בין ילדים מרגע שקנינו להם טלפון, בעצם נתנו להם אישור לתקשר באופן זה. הניסיון למנוע מהם להיות חלק מקבוצות וואטס אפ רק יגרום למריבות בינינו לבינם ויגדיל את הסיכוי שנהיה ממודרים מן המתרחש בעולמם.
  מוטב שנקבל את העובדה הקיימת ונשקיע ביצירת ערוץ תקשורת פתוח עם הילדים שיאפשר לנו להיות בתמונה כשהילד שלנו יזדקק לנו.
• נשוחח על המורכבות – תקשורת דרך כתיבה היא לעיתים נוחה מאוד ולעיתים מייצרת חוסר הבנה. נשוחח עם הילדים על המורכבות הזו. מצד אחד, מאוד נוח להעביר אינפורמציה בהודעה, במקום לחכות שהצד השני יהיה פנוי לשיחת טלפון. מצד שני, כל מסר שאינו העברת אינפורמציה גרידא, עשוי להתפרש באופן שגוי כשנעביר אותו בהודעה כתובה.
  נראה להם הפיסוק, הניסוח ובחירת המילים צריכות להיות מדויקים כל כך על מנת שהמסר יועבר במדויק כאשר חסרים טון הדיבור והבעת הפנים. וגם אז, ל אבטוח שנצליחה.
• נשתף אותם – אם אתם מנהלים בעצמכם תקשורת בהודעות וואטס אפ או סמס, שתפו את הילדים במקרים של חוסר הבנה, במקרים שנפגעת מתגובה של מישהו אחר. כך תמחישו לילדכם את המורכבות הזו ועל הדרך, עצם השיתוף ייצר קרבה בינכם.
• אבל למה הם לא עוזבים את הטלפון? – אנחנו לא מרוצים מהעיסוק המוגבר שלהם בוואטס אפ אבל העובדה היא שהילדים שלנו מתקשים לעזוב את הטלפון מחשש לפספס אירועים חשובים שמתנהלים שם. במקום לנזוף בהם ולדרוש שיעזבו את הטלפון. אנחנו יכולים לעזור להם על ידי יצירת גבולות. אפשר לדוגמה להגדיר שבשעת ארוחה משותפת או בשעה שאנחנו מסיעים אותם לחוגים, הטלפונים מונחים בצד.
  ובזמנים אלו נדבר איתם, פחות חשוב הנושא, העיקר לקיים שיחה.
  יישום הגבולות יתקיים רק כאשר אנחנו נעמוד בהם ונהיה עקביים ומכבדים עם הבקשה מהילדים לעמוד בהם.
• דוגמה אישית מהמבוגרים – לא פעם נפגוש בפייסבוק השתלכויות של אנשים אחד על השני. אם בעולם המבוגרים זה קיים, אז יש לילדים מאיפה ללמוד. נשים לב איך אנחנו מביעים את דעתנו במדיות חברתיות.
  חוסר הסכמה הוא לגיטימי, וכשהילדים שומעים את הוריהם מביעים חוסר הסכמה ביניהם, או לגבי אנשים אחרים, באופן שמכבד את האחר, הם ילמדו לעשות זאת בעצמם.
  .
• איך נדע מה קורה בקבוצות בהן הם מעורבים? נשאל ונתעניין – לא נוכל לצפות שילדים ישתפו אותנו בכל ההתרחשויות החברתיות, אבל בהחלט נוכל מדי פעם לעשות "בדיקת דופק".
  אם שמענו על אירוע מסוים בתקשורת, או על אפליקציה חדשה שנראית לנו פוגענית, נשאל את הילדים שלנו אם הם מכירים ואם בחוג חבריהם זה קורה.
  גם אם הם יבחרו שלא לשתף אותנו הם ידעו שאנחנו נמצאים כאן עבורם.

למה שיענו לי בכלל?

אם קראתם עד כאן ואתם מגחכים כי ברור לכם שהילד שלכם לא ישתף פעולה עם הדברים, תשאלו את עצמכם מתי בפעם האחרונה ישבתם איתם לראות את תכנית הטלויזיה שהוא אוהב?
מה זה קשור?

אנחנו נוכל להשפיע ולהיות מעורבים בחיי הילדים שלנו רק אחרי שנייצר איתם ערוץ תקשורת פתוח. אז, לפני שאנחנו נכנסים בחקירות לקבוצות הוואטס אפ שלהם, כדאי שנתקרב אליהם באפיקים קצת פחות חודרניים. הבעת התענינות בתכנית טלויזיה או במשחק ספורט שילדנו צופה בו, תוכל לייצר קרבה כזו.
כך אנחנו מתקרבים אליו ומראים לו שהוא חשוב לנו. הבעת הענין פותחת הזדמנות לשיחה, ומשם השיחה יכולה להתפתח גם לתחומים נוספים.
גם אם זה לא קורה בפעם הראשונה, אם תתמידו בזה, תראו שזה רק יעשה טוב.

לסיכום, הדרך להשפעה חיובית על ילדנו מתחילה בתקשורת ויחסים טובים, בטח כשמדובר על נושא של תקשורת. וזה מסוג התחומים שאין דרך טובה יותר להשפיע וללמד אותם מאשר פשוט "לעשות את זה".

The post איך נלמד ילדים לנהל תקשורת טובה בעידן הוואטס אפ appeared first on אודיל רוזנפלד.

מה עשינו לו?

הורים טריים לילד שני דואגים בעיקר לרגשותיו של הילד הבכור בבית. התינוק צורך זמן טיפול ואנרגיות, ביום ובלילה וכבר אי אפשר לתת את אותה תשומת הלב שהכיר הבכור לפני לידת התינוק.
אם נסתכל על התנהגות ילדים בחודשים הראשונים אחרי לידת תינוק, נוכל בטעות לחשוב שההחלטה להביא ילד נוסף למשפחה אינה טובה עבורו.
שהוא מתחיל לבטא רגשות שליליים, כלפינו או כלפי התינוק והסביבה. זה השלב שרגשי האשמה וההתלבטויות מציפים אותנו. כי אנחנו יודעים שעד לא מזמן נתנו לו להרגיש שהוא מיוחד, מקסים, אהוב, והיינו פנויים אליו כשרק ביקש.
וזה, כבר לא יחזור להיות כמו שהיה פעם.
אבל האמת היא שאנחנו יכולים לתת לילד שלנו להרגיש טוב, אם רק נדע למה הוא זקוק באמת.

אז איך נותנים לילד להמשיך להרגיש מיוחד גם אחרי שנולד לו אח?

• אחד על אחד – הילד שלכם היה רגיל לקבל אתכם רק בשבילו. יחד עם הצורך בהרגשה שהוא חלק מהמשפחה שהתרחבה, הוא זקוק להמשיך להרגיש שהוא ייחודי. הקדישו זמן שבו אתם רק איתו, ללא האח. זמן לבילוי משותף, בבית או מחוצה לו.
  כדאי שיהיה לו זמן כזה באופן קבוע, ושהוא יבחר מה תעשו בזמן הזה.
• אתה גדול – עד אתמול, הוא היה "התינוק" שלכם, ולא ממש משנה בן כמה הוא היה. יכול להיות שהוא נראה פתאום ענק ליד התינוק אבל עדיין, חשוב להתייחס אליו לפי גילו. אם אתם רוצים שירגיש גדול, תראו לו את היתרונות של היותו בוגר יותר מהתינוק.
  אימרו לו כמה טוב שהוא יודע לדבר ויכול לומר לכם מה הוא רוצה וצריך ואתם לא צריכים לנחש זאת מהבכי שלו.
  חזקו אותו כשהוא לוקח לבד צעצוע שהוא רוצה לשחק בו.
  ציינו כשאתם מבלים יחד את היתרון בהיותו בוגר ומתאים לבילוי המשותף, גן שעשועים, הצגה, נסיעה באופנים ועוד.
• אפשרו לו להועיל – ילדים מקבלים תחושת ערך גדולה מעצם היותם תורמים ומועילים לאנשים שחשובים להם. אפשרו לו להועיל במשימות שקשורות אליו ולבית בכלל.
  ציינו בפניו כמה הוא מועיל ותורם כשהוא מתפשט לבד, שם את הבגדים שלו בסל כביסה, ועוד.
  אפשר גם להציע ממנו לעזור עם התינוק, אבל לקבל בהבנה אם הוא מסרב.
• אתה יחיד ומיוחד –הכי פשוט שיש, ציינו בפני במה הוא מיוחד. מה אתם אוהבים בו, בגופו, במעשים שלו, באופיו.
  כך תחזקו בו את התחושה שאמנם יש לו אח או אחות שדומים לו אבל זה לא מפחית מהייחודיות שלו.
• חבקו, נשקו, ולטפו – פעוט או ילד שיש לו אח תינוק, מבחין בראש ובראשונה בכך שאנחנו מחבקים, נושאים, מנדנדים את התינוק הצעיר, והרבה. המשיכו לחבק ולנשק גם את הבכור, ציינו בפניו כמה המגע שלו נעים, הזמינו אותו לחבק אתכם ולנשק אתכם. כשאתם מאכילים את התינוק, הזמינו אותו לשבת קרוב אליכם.
• האח המאוהב – המתנה הכי גדולה שתינוק נותן לאח גדול הוא האהבה. תינוקות מעניקים את החיוכים הכי גדולים שלהם לאחיהם הגדולים. הם גם נרגעים לעיתים קרובות רק מלראות את אחיהם. בכל פעם שזה קורה, ציינו בפני הילד שלכם עובדה זו.
• אתה מקנא – קנאה אינה רגש מולד, היא רגש נרכש. ילד שנולד לו אח ירצה לקבל את אותו יחס שקיבל לפני לידת האח, הוא יבקש דברים בדיוק מתי שאתם מאכילים או משכיבים את התינוק ואולי אפילו יבקש להחזיר את התינוק לבית יולדות. אם נגיד לו שהוא מקנא, הוא ילמד את המושג ויבין שזה משהו שאנחנו מיחסים לו משמעות שלילית. אם נכיר ברצון שלו וברגשותיו, גם אם לא נוכל לספק אותם באותו רגע, הוא ילמד שרגשותיו לגיטימיים וירגיש טוב עם עצמו.

אחים הם מתנה עבור ילד, יש תקופות שזה לא נראה כך בכלל. ככל שנדע להתיחס לכל ילד על פי צרכיו הפיזיים והרגשיים, כך הוא ירגיש יחיד ומיוחד גם עם אחים נוספים בבית.

The post איך נעזור לילד להרגיש מיוחד גם אחרי שנולד לו אח appeared first on אודיל רוזנפלד.

כל משפחתה ממוצעת מוציאה אלפי שקלים מדי שנה עבור בגדי הילדים. אם נרצה ואם לא כל כך… הילדים גדלים משנה לשנה ובגילאים הצעירים גם מיום ליום. כדי שלא נמצא את עצמנו שוב ושוב אם השאלה איך בזבזתי כה הרבה כסף על בגדי הילדים? או איך יכול להיות שהארון מפוצץ בבגדים אבל אין מה ללבוש? הכנתי עבורכם כמה טיפים לניצול החופש הגדול לתכנון נכון של מלתחת הילדים.

1. לפני הכל – בודקים מה יש בארון, נכון… סייל ממש ממש כדאי אבל זה אולי זול אבל לא חינם. ואין יותר יקר מפריט מיותר!!!
2. תשתפו את הילדים בסידור הארון. אם מדובר בגדולים אפשר לתת להם משימות מוגדרות ואם מדובר בקטנטנים אפשר לעשות זאת תוך כדי משחק. תופתעו לגלות איזה כייף זה יכול להיות!
3. סידור הארון אינו מדע מדויק אבל למדתי שהכי יעיל לרוב הביתים זה סידור הארון לפי לו"ז הילדים. תכינו רשימה של הפעולות שצפויות בחופש ולפיה תרשמו איזה בגדים צפויים להשתמש הילדים. זכרו, סידור נכון מונע ויכוחים והוצאות מיותרות…
4. השתמשו בקופסאות וסלסלות. גם כאן ניתן להפעיל את הילדים על ידי כיתוב של תכולת הקופסא, אפשר אפילו לעשות יצירה מקופסאות נעלים.
5. סדרו בפינה או מדף את הבגדים הכי שימושיים לקיץ. כל שאר הבגדים שכרגע אין בהם שימוש, שימו מאחור או אפילו במדפים למעלה.
6. כל מה שהילדים כבר לא משתמשים, מיד אבל מיד תפטרו מהם. תרומה תמיד ברוכה במחלקות רווחה בעיריות ויש הרבה עמותות שישמחו לקבל בגדי ילדים. אם הבגדים לא מתאימים לתרומה, יש מיכלים "בגדים למחזור" בכל עיר ושם ניתן להשליך את הבגדים.
7. הקפידו במידת האפשר לאחסן את הנעלים לא בתוך ארון הבגדים. השתמשו בארון נעלים בנפרד, עדיף בחדר כביסה. במיוחד בקיץ הילדים מזיעים הרבה ברגלים ונמצאים בחול ולכן גם אם נכבס את הנעלים ונאוורר, עדיין לא כדאי שיהיו עם הבגדים שעכשיו יצאו מכביסה.
8. אם אין לכם מקום ניפרד לנעלים או אין ארון נעלים, השתמשו בקופסאות נעלים מקרטון ותעשו פתח אוויר אפילו שנים, אחד מכל צד. כך תמנעו הרבה דברים לא נעימים…
9. הקפידו לנער את הנעלים מחוץ לבית (בגינה או בים – לא במעלית ולא בלובי של הבניין…). עדיף לאוורר בחוץ כמו במרפסת או על החלון ולשים טלק לתינוקות כדי לספוג את הלחות והריח. קיץ, חם ולח כבר אמרנו?
10. את כל החפצים של הבריכה והים, שימו ביחד בסלסלה נגישה, אבל בתוך הארון. כך תמנעו מלמצאו גלגל ים בין התחתונים או משקפת בתוך המקרר…. כן כן, כשיש ילדים קטנים הכל יכול לקרות.
11. אם יש לכם מתבגרים בבית (ליבי אתכם… חחח) ואם הם קונים לבד בגדים, תגדירו להם כמה מותר להוציא, ואם יש לכם דעה לגבי הסגנון (מיני קצר מדי, חולצות בטן, צמוד לא צמוד, טיפים לסטיילינג ועוד) תגדירו זאת מראש. אפילו אם אמרתם מיליון פעם, כשיוצאים לקניון בחופש עם חברים, במיוחד עם חברות, יש איזה כפתור במוח של מתבגרים שכתוב DELETE . הגדרת גבולות סגנון (עד כמה שניתן, כי הרי זה מתבגרים…) והגדלת תקציב מראש ימנעו הרבה ויכוחים והוצאות מיותרות.
12. השתמשו בתליה עד כמה שניתן. כך הבגד נשאר פחות מקומט ויותר מתאוורר.
13. השתמשו בסלסה כדי לשים כל פריט שתרצו להעביר לאח הבא בתור – כך תרוקנו את הסלסלה כל פעם שהיא מלאה ולא צריך לרוץ למחסן כל יום או לשים בשקית …שסביר מאוד להניח שהיא תהיה אי שם זרוקה באי השקיות ….
14. הקפידו כמה שניתן להלביש את הקטנים עם הבדים טבעיים כמו כותנה וויסקוזה. הם חומרים נעימים לגוף , נושמים ופחות מזיעים איתם.
15. החליפו מצעים ומגבות פעם בשבוע ותבדקו שאין סימני רטיבות על המגבות.
16. שמש שמש שמש – שמש יכולה להוריד כתמים, לייבש, להוות חומר אנטיבקטריאלי והיא בחינם. רק שימו לב לא להשאיר פרטים מבד יותר מדי זמן כיוון שיש בדים שיכולים לשנות צבע עם חשיפה ארוכה לשמש.

בעיקר תעשו כייף עם הילדים! חופש נעים!!!

טלי איגלמן-בלנקי, בעלת עסק פיטוקה – טקסטיל לילדים ותינוקות. מעצבת ומייצרת בארץ מכל הלב.
לפייסבוק של טלי

The post תכנון מלתחת ילדים בחופשת הקיץ appeared first on אודיל רוזנפלד.

• הדגש בה הוא על ההווה – נתמקד בכאן ועכשיו
• אין בה מדידה – היומיום של ילדנו עמוס במדידה, זה מקום להנות מהעשייה עצמה
• מטרתה הנאה, ולא תפוקות – רוב הילדים שלנו כנראה לא יהיו פרימה בלרינה, או שחקני NBA
• יש בה חופש ובחירה

כל אלו, שונים ממאפיני העבודה ומקנים לילדים כישורים נוספים. העבודה של הילדים שלנו היא מסגרת הגן / בי"ס.

אני מאוד ממליצה לא למנוע מילד חוג בגלל התנהגות לא נאותה. הרי הפעילות היא זו שמחזק ומעצימה את הילדים, וממקום זה, תבוא המוטיבציה להתנהגות חיובית.

The post איזה חוג מתאים לילד שלי? appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post אז איך היה בגן מתוקי? appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post חשבון נפש, גם במשפחה appeared first on אודיל רוזנפלד.

כיתה א' – הכנה מציאותית

הדרישות בבית ספר שונות מהגן גם מבחינת הילד וגם מבחינתנו. הילד חייב להגיע בזמן, רשימת הציוד מחייבת, תלבושת אחידה, הכנת שיעור בית. כל אלו עשויים להלחיץ אותנו ההורים כי בעצם הם מחייבים גם אותנו לעמוד בהם. הכנת הילד צריכה להיות מציאותית, נציין את ההבדלים בין מה שהוא מכיר בגן לבין בית הספר, על מנת שידע לקראת מה הוא הולך הילד ונמנע מהפחדה עם הצגת בית הספר כמקום נוקשה ומאיים ולהסתפק בציון.

איך מצמצמים את הלחץ והויכוחים בהתארגנות הבוקר?
כניסת הילד לבי"ס מייצרת בהרבה בתים גורם מתח נוסף בהתארגנות הבוקר. הילד חייב להגיע בזמן לבית הספר! כדי לצמצם את הויכוחים והחיכוכים בבוקר נתארגן בהתאם:

• נכין רשימת משימות נדרשות בהתארגנות הבוקר.
• נעביר לערב הקודם משימות שאפשר לבצע מבעוד מועד.
• ניתן לילד לקבוע את הסדר בו הוא רוצה לבצע את המשימות.
• נקנה לו שעון מעורר ונלמד אותו להשתמש בו, תוך שהוא בוחר את השעה בה הוא רוצה להתעורר. (בבוקר, לא נוותר על חיבוק ונשיקה גם אם הילד התעורר מהשעון.)
• נבנה יחד טבלה עם רשימת המשימות ונתלה אותה במקום בולט בבית.

כיתה א' – אוי, שיעורי בית

זהו אחד מנושאי הויכוח הרווחים בין הורים לילדים בגילאי בי"ס. שיעורי הבית נועדו לתרגול החומר הנלמד בכיתה אבל חשיבותם העיקרית היא ללמד את הילד אחריות מה היא. ההתנהלות נכונה עם שיעורי הבית, כבר מתחילת הדרך, תוכל לבסס אחריות זו אצל הילד:

• בתחילת השנה נהיה יותר מעורבים כדי לעזור לו לבנות הרגלי למידה טובים, ובהדרגה נתרחק ונעביר את האחריות אליו.
• יחד עם הילד נבדוק מהו המקום המתאים ביותר בבית לשבת לעשות שיערי בית. הרבה ילדים מעדיפים להכין שיעורי בית בחברותה, מאשר להיות סגורים בחדר שלהם.
• נקבע את שעת הכנת השיעורים ביחד. אם הילד מציע שעה שנראית לנו לא נוחה, ניתן לו להתנסות כדי שהוא יחווה וילמד את השעות המתאימות לו.
• נעזור בארגון סביבת עבודה ונקרא לו את ההוראות כל עוד הוא לא יודע לקרוא אותן בעצמו.
• נהיה בסביבה כדי שיוכל לקרוא לנו אם יזקק לעזרה.
• המעורבות שלנו תפקידה לזהות קשיים במידה וקיימים ולא להיות שוטר שבודק אם הילד הכין שיעורים. את התוצאות של אי עשיית שיעורים נשאיר למערכת החינוך.

עולם של מדידה

בית הספר הוא מערכת בה הילד נמדד באופנים רבים. מצד המערכת ישנה מדידה של יכולת ההתמודדות הרגשית והחברתית, והן מדידה שכלית על ידי שיעורי בית ומבחנים.
מצד שותפים לספסל קיימת גם מדידה, של מי טוב יותר, למי יש יותר חברים, ומי יש תיק ממותג וכו.
הילדים שלנו זקוקים שנמשיך לראותו ללא המדידה הזו, אלא על המהות שלהם. בית הספר הוא אמנם מסגרת משמעותית בתוכה הם נדרשים להשתלב, אך בילד שלנו יש צדדים רבים שלא כולם באים לידי ביטוי או מוערכים במסגרת זו. את אותם צדדים, אנחנו ההורים צריכים לראות ולהזכיר לו ללא קשר למידת הצלחתו במסגרת בית הספר.

לסיכום:

בית הספר, עבור ילדנו, הוא חלק מבית הספר של החיים. בין אם אנחנו אוהבים את המערכת ובין אם לא, אנחנו כאן המלווים שצריכים לשים בצד את חוויות הילדות שלנו מבית הספר וחוויות העבר מול המערכת ולהיות, שם יחד עם הילד שלנו, בחוויות שאישיות שלו.
מהרגע שהילד מתחיל כיתה א', הנושא מעסיק אותנו מאוד. לכן אני בוחרת לדון בסדנאות ההורים גם בהתנהלות מול הילדים בנושא בית הספר.

The post כיתה א' – תום עידן התמימות? appeared first on אודיל רוזנפלד.

• כבר בשלב התכנון, נשלב את הילדים. ניתן לכל אחד מהם לבחור פעילות אחת שהיו רוצים לעשות בחופש. מתוקף תפקידנו כהורים נגיד מה ניתן לקיים ומה לא, ובמידת הצורך, נציע פעילות חלופית.
• נשאל אם יש משהו שהם מבקשים שלא יהיה בחופש. ונעשה כמיטב יכולתנו לעמוד בבקשה.
• נחלק את האחריות למשימות השונות בחופשה בין בני המשפחה, כל הורה וילד (אפשר כבר מגיל שנתיים) יבחר על מה הוא אחראי. אם זה לגבי אוכל, העמסת האוטו, תכנון מסלול טיול או כל משימה אחרת שרלוונטית לסוג החופשה.
• דבר אחרון, נשאל כל אחד מה הוא מוכן לתרום כדי שהחופשה תהיה מוצלחת, כאן מדובר במהות של החוויה המשפחתית.

כך אנחנו מאפשרים לילדים להרגיש שותפים מלאים בחופשה. (התמונה באדיבות אתר Imagebase.net)

בהדרכות הורים ובסדנה נשוחח על תאום ציפיות עם ילדים ותרומתו ליחסים טובים במשפחה. רוצים עוד פרטים? שילחו לי מייל info@odile.co.il

ואל תשכחו לספר לנו איך היתה החופשה שלכם.
(התמונה באדיבות אתר Imagebase.net)

The post איך ליצור אוירה טובה בחופשה משפחתית? appeared first on אודיל רוזנפלד.

Image courtesy of Stuart Miles / FreeDigitalPhotos.net

The post ממה אתה מפחד? אמרתי לך, כבר אין טילים! appeared first on אודיל רוזנפלד.

יולי אוגוסט הם חודשים מצוינים לסיכום השנה שהסתיימה והכנה לשנה הבאה.

בסיכום נשים לב לתהליך שהילדים שלנו עשו השנה, מה היו העוצמות שלהם ומה אתגרים בתחילת השנה ואיך זה נראה בסופה. האם היתה התקדמות? האם נסיגה?

לקראת השנה הבאה, נבדוק באילו תחומים הם זקוקים לחיזוק וננצל את תקופת הקיץ לטובת הענין.

רוב הזמן אנחנו פועלים כתגובה למעשים של הילדים, ואז, לא פעם, התגובה מרחיקה אותנו מהמטרה שאליה אנחנו שואפים. כשאנחנו יוזמים מעשים, אנחנו יותר מכווננים למטרות ויעילים יותר.

כיתבו 3 תחומים אותם אתם בוחרים לחזק אצל כל ילד, ובכל תחום, מהן הפעולות שלדעתכם יקדמו אותו למטרה. בצורה נינוחה, תומכת, במשחק, ועם הרבה עידוד.

הנה, כבר עשיתם צעד בדרך להיות הורים יוזמים. וזה אחד התפקידים ההוריים שלנו.

במפגש השלישי בסדנאות הורים אנחנו דנים בתפקיד ההורי.

The post חופשות לימודים הן לא חופשות הורים appeared first on אודיל רוזנפלד.

הם רוצים לבלות, לקרוע את  העיר ביום ובלילה ואתם כבר רואים איך זה הולך לקרוע לכם את הכיס.

זה הזמן לשיחת הכנה.

החליטו כמה כסף אתם רוצים ויכולים לתת להם במהלך החופש. והודיעו להם.

אם מה שהוקצב להם לא מספיק לטעמם, הציעו להם לחשוב על דרכים נוספות להשגת הכסף הזה. מועילות ותורמות.

השאירו לילדים את האחריות על מציאת מקורות המימון.

אם תמיד רציתם להנחיל בהם ערכים ולא ידעתם איך, זו ההזדמנות!

ושיהיה חופש נעים.

The post אין לי כסף אין לי appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post מה לעשות כשהסכם עם ילדים לא עובד? appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post למה פתאום היא מרביצה בגן? appeared first on אודיל רוזנפלד.

http://idanmelamed.co.il/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%97%D7%A6%D7%95%D7%97-%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/

The post צחצוח שיניים בלי איומים ועונשים… יש חיה כזאת? appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post למה לעשות הסכמים עם ילדים? appeared first on אודיל רוזנפלד.

מוכר? בטח שמוכר, כמעט בכל בית ישנה תקופה שמפגשים בין ילדים אחר הצהריים הופכים לסיוט.

מוזמנים לקרוא מאמר שלי שפורסם בסלונה

The post איך לעזור לילד שמתקשה לארח חברים appeared first on אודיל רוזנפלד.

זה לא מפתיע, כי ככה חינכו אותנו, ואולי ככה גם אנחנו מתנהגים כיום, אבל הגיע הזמן שניתן מקום של כבוד גם לזמן הפנוי של כולנו.

אז בואו נראה מה נותן לילד שלנו החוג הזה שאליו מאוד חשוב לו להגיע ואותו הוא לא ירצה לפספס גם אם באותו בוקר לא הלך לבי"ס כי לא הרגיש טוב.

זו עשייה שהוא מרגיש בה טוב, כי הוא עושה שם משהו שהוא אוהב ושהוא מרגיש שהוא טוב בו, בנוסף, יש שם הזדמנות למפגש חברתי נוסף על זה שבגן או בבי"ס.

ההתנסות במגוון התחומים המציעים חוגי  ילדים, היא שמובילה לעיתים ילד לגלות שיש לו כישרון או יכולת מיוחדים שלא היה מודע להם קודם. משהו שהוא במוכשר בו במיוחד. אותו תחום יכול להפוך לתחביב בו יתעמק ויעסוק למשך זמן. גילוי יכולות מיוחדות כאלו למעשה הופך להיות הבסיס לתחושת המשמעות האישית שלו.

חלק מהילדים מצטיינים במקצועות הנלמדים בבי"ס, אבל לא כולם. פעילות פנאי מאפשרת גם לאלו וגם לאלו, למצוא תחומים "לא מדידים" בהם הם מוכשרים ויכולים למצוא את מקומם ולעסוק במשהו שמעלה את תחושת המסוגלות שלהם, מייצר סיפוק וביטחון עצמי.

ובקשר למטלות, ילד שיודע שיש משהו שהוא טוב בו ומשם הוא מקבל תחושת ערך וביטחון, יהיה בעל מוטיבציה גבוהה יותר ליילד לשיתוף פעולה גם במשימות שפחות נחמד לו לבצע.

The post על חובות, זכויות והכישרון המיוחד של הילד שלכם appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post ילד מאושר הוא ילד בריא- פתרונות פרקטיים לחיזוק מערכת החיסון בילדים ותינוקות appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post החופש הגדול – איך לצאת עם ילדים לאטרקציה וגם להנות appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post ילדים והורים במאבק כוח appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post מי קרא לזה חופשת לידה? appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post אני תמיד נותן לך הכל, למה אתה בוכה? appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post אוי לא, היא הגיעה לגיל שנתיים appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post רעיונות ליום הולדת וליצירת עצמאות אצל ילדים appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post אמא, אני כבר לא רוצה את התינוק החדש appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post לא רק ביום המשפחה appeared first on אודיל רוזנפלד.