אמא, אני כבר לא רוצה את התינוק החדש

אולי התיאור הבא ישמע לך מוכר:
השעה חמש אחר הצהריים, את שבועיים אחרי לידה, התינוקת המתוקה שלך ישנה בשלווה.
את מכינה לעצמך כוס קפה וניגשת לבן השלוש עם הצעצוע שהוא הכי אוהב.
הוא תופס את הקופסה, זורק אותה על הרצפה וצועק, “אני בכלל לא רוצה לשחק איתך, לכי מפה”.

אני משתפת אתכם במאמר שלי שהתפרסם  בסלונה משפחה בשנת 2012:

לא מעט הורים מספרים שתוספת תינוק חדש למשפחה, הפכה את הילד הנוח שלהם, למפלצת. לא מעט ילדים מתחילים בעקבות הולדת אח או אחות לקלל, להרביץ ולהתפרץ, ההורים מצדם, מתלבטים איך להתייחס להתנהגות הזו.

אח חדש, הרעה בתנאים

אם נתבונן על הסיטואציה מנקודת המבט של הילד, נוכל להבין אותו, בסך הכל הוא מביע תסכול.
עד היום היה מרכז העניינים, ולפתע איבד את המלוכה לטובת ייצור קטן שרק אוכל, ישן ובוכה כל היום.
הילד שלכם מתוסכל על “ההרעה בתנאים”, על ספקות שעולים בו:
“האם הם עדיין אוהבים אותי? אם כן, מדוע בעצם היו צריכים להביא לכאן עוד אחד כמוני? האם אני לא מספיק?”.
בצד השני של המשוואה ניצבים ההורים שרוצים שילדנו יאהבו זה את זה.
כשהילד אומר דברים שליליים על התינוק שזה עתה נולד, התחושה היא שחייבים לעצור את ההתנהגות הזאת מיד, שמא סופם יהיה כמו של קין והבל…
הורים רבים אינם מאפשרים לילד לבטא את תסכולו בגלל החשש שאם נאפשר זאת, נפרוץ את הגבולות שבנינו בעמל רב.

הבעיה היא שכשלא נותנים לילד להביע את הרגשות השליליים שלו, אנו לא רק מונעים את אותן רגשות, אלא מייצרים תסכול נוסף ועלולים להעצים את הרגשות השליליים של הילד כלפי התינוק.
זכרו,
גם עבורנו מדובר במצב חדש.
חזרה לימים הראשונים של גידול תינוק צעיר וללילות ללא שינה כשבסיבוב הזה אנחנו חייבים גם לקום בבוקר לקחת את הגדול לגן, במקום להשלים עוד שעת שינה.
נכון,
כבר גידלנו תינוק, אנו יודעים את המלאכה ואפילו מצפים להתנהלות דומה.
אבל כל תינוק הוא אחר ומזמן לנו אתגרים חדשים.
התחושה מתעצמת כשאנו מצפים ל”חוויה מתקנת”, בלידה, בהנקה או בכל תחום אחר, לעתים אותה חוויה מתקנת לא מתרחשת, ואנו נאלצים להתמודד גם עם ניפוץ הפנטזיה שטיפחנו.
אל דאגה, יש מה לעשות.

סמכות הורית: הכנה

אחד הדברים שחשוב לעשות טרם הלידה הוא לדבר עם הילד על הלידה הצפויה.
תארו את הדברים באופן קרוב למציאות.
ספרו לו למשל שאמא תהיה כמה ימים בבית יולדות.
הסבירו שבהתחלה התינוק יישן הרבה ואולי יבכה כי הוא לא יודע לדבר.
ספרו שהתינוק יישן בחדר של ההורים.
הימנעו מהבטחות כמו “הוא יהיה חבר שלך ואתה תאהב אותו” או “יהיה לך כייף” מפני שזה עשוי לקחת זמן.
הכלה
עזרו לילד לבטא רגשות.
כשהילד מביע תסכול, צועק או מרביץ עזרו לו לתמלל את הרגשות, והכילו את כעסו.
אמרו לו למשל:
“אני רואה שאתה ממש כועס, רצית שאני אשחק איתך והתינוק צריך לאכול עכשיו”,
הקשיבו למה שיש לו להגיד ושתפו אותו מתי תקדישו לו זמן.

סמכות הורית: גבולות וסדר יום

הבהירו שאסור לפגוע בתינוק או בנו ושמרו על סדר יום כפי שהיה לפני הלידה.
הקפידו על שעת ארוחת ערב, אמבטיה ושינה, מתוך הבנה כי שגרה מוכרת מקנה ביטחון לילד. הורים רבים נוטים לשבור שגרה ולפצות את הילד דווקא בשעות הערב, התוצאה היא שהילד עשוי להסיק שיש צורך לפצות אותו על משהו וזה לא דבר שכדאי לעודד.

סמכות הורית: שותפות ואחריות

ילדים רבים רוצים לעזור בטיפול ברך הנולד, אפשרו להם זאת ככל האפשר.
אפשרו להם להתנסות ולעזור, גם בתחומים אחרים בבית, כך תחזקו את הביטחון העצמי ואת תחושת המסוגלות שלהם.

סמכות הורית: שיתוף

קרה ואתם משחקים עם הילד והתינוק מתחיל לבכות, הימנעו מלגשת אליו מייד.
זכרו,
כעת יש לכם שני ילדים, שאלו את האח הבוגר מה לדעתו התינוק רוצה? מה כדאי לעשות?
אל חשש, הוא לא ייתן לתינוק לבכות יותר מדקה-שתיים.

סמכות הורית: זמן הורים

ילדכם רגיל לבלות אתכם זמן איכות. שימרו על הרגעים האלו –
הגדירו מראש מתי זה יקרה ולמשך כמה זמן.
קבעו לעצמכם זמן רק שלו והוא זה שבוחר מה אתם עושים בזמן הזה, מה שחשוב הוא ה”ביחד” שלכם. לא צריך להפיק אירוע גרנדיוזי, גם משחק קופסה בחדר שלו בדלת סגורה, או טיול בחוץ עם הכלב יעשו את העבודה.

סמכות הורית: עזרה

ילד חדש במשפחה דורש תקופת הסתגלות לכל המשפחה.
הגדירו את העזרה לה אתם זקוקים ובקשו אותה ממשפחה וחברים, במידה ולא ניתן, מומלץ לקבל עזרה בתשלום.

לסיום,
אני מזמינה אתכם לנשום עמוק ולהרגע.
הזכירו לעצמכם שמדובר בתקופת הסתגלות.
גם אם כרגע אתם לא מרגישים כך, הענקתם לילד שלכם מתנה נפלאה.