המעבר לכיתה א’ הוא אחד המעברים המשמעותיים בחיי הילד, הוא נכנס למערכת בה כללי המשחק נוקשים ושונים מאלו שהכיר עד עכשיו. מערכת שעתידה לתת הערכה להישגיו הלימודיים והחברתיים.
כיתה א’ – הכנה מציאותית
הדרישות בבית ספר שונות מהגן גם מבחינת הילד וגם מבחינתנו. הילד חייב להגיע בזמן, רשימת הציוד מחייבת, תלבושת אחידה, הכנת שיעור בית. כל אלו עשויים להלחיץ אותנו ההורים כי בעצם הם מחייבים גם אותנו לעמוד בהם. הכנת הילד צריכה להיות מציאותית, נציין את ההבדלים בין מה שהוא מכיר בגן לבין בית הספר, על מנת שידע לקראת מה הוא הולך הילד ונמנע מהפחדה עם הצגת בית הספר כמקום נוקשה ומאיים ולהסתפק בציון.
איך מצמצמים את הלחץ והויכוחים בהתארגנות הבוקר?
כניסת הילד לבי”ס מייצרת בהרבה בתים גורם מתח נוסף בהתארגנות הבוקר. הילד חייב להגיע בזמן לבית הספר! כדי לצמצם את הויכוחים והחיכוכים בבוקר נתארגן בהתאם:
- נכין רשימת משימות נדרשות בהתארגנות הבוקר.
- נעביר לערב הקודם משימות שאפשר לבצע מבעוד מועד.
- ניתן לילד לקבוע את הסדר בו הוא רוצה לבצע את המשימות.
- נקנה לו שעון מעורר ונלמד אותו להשתמש בו, תוך שהוא בוחר את השעה בה הוא רוצה להתעורר. (בבוקר, לא נוותר על חיבוק ונשיקה גם אם הילד התעורר מהשעון.)
- נבנה יחד טבלה עם רשימת המשימות ונתלה אותה במקום בולט בבית.
כיתה א’ – אוי, שיעורי בית
זהו אחד מנושאי הויכוח הרווחים בין הורים לילדים בגילאי בי”ס. שיעורי הבית נועדו לתרגול החומר הנלמד בכיתה אבל חשיבותם העיקרית היא ללמד את הילד אחריות מה היא. ההתנהלות נכונה עם שיעורי הבית, כבר מתחילת הדרך, תוכל לבסס אחריות זו אצל הילד:
- בתחילת השנה נהיה יותר מעורבים כדי לעזור לו לבנות הרגלי למידה טובים, ובהדרגה נתרחק ונעביר את האחריות אליו.
- יחד עם הילד נבדוק מהו המקום המתאים ביותר בבית לשבת לעשות שיערי בית. הרבה ילדים מעדיפים להכין שיעורי בית בחברותה, מאשר להיות סגורים בחדר שלהם.
- נקבע את שעת הכנת השיעורים ביחד. אם הילד מציע שעה שנראית לנו לא נוחה, ניתן לו להתנסות כדי שהוא יחווה וילמד את השעות המתאימות לו.
- נעזור בארגון סביבת עבודה ונקרא לו את ההוראות כל עוד הוא לא יודע לקרוא אותן בעצמו.
- נהיה בסביבה כדי שיוכל לקרוא לנו אם יזקק לעזרה.
- המעורבות שלנו תפקידה לזהות קשיים במידה וקיימים ולא להיות שוטר שבודק אם הילד הכין שיעורים. את התוצאות של אי עשיית שיעורים נשאיר למערכת החינוך.
עולם של מדידה
בית הספר הוא מערכת בה הילד נמדד באופנים רבים. מצד המערכת ישנה מדידה של יכולת ההתמודדות הרגשית והחברתית, והן מדידה שכלית על ידי שיעורי בית ומבחנים.
מצד שותפים לספסל קיימת גם מדידה, של מי טוב יותר, למי יש יותר חברים, ומי יש תיק ממותג וכו.
הילדים שלנו זקוקים שנמשיך לראותו ללא המדידה הזו, אלא על המהות שלהם. בית הספר הוא אמנם מסגרת משמעותית בתוכה הם נדרשים להשתלב, אך בילד שלנו יש צדדים רבים שלא כולם באים לידי ביטוי או מוערכים במסגרת זו. את אותם צדדים, אנחנו ההורים צריכים לראות ולהזכיר לו ללא קשר למידת הצלחתו במסגרת בית הספר.
לסיכום:
בית הספר, עבור ילדנו, הוא חלק מבית הספר של החיים. בין אם אנחנו אוהבים את המערכת ובין אם לא, אנחנו כאן המלווים שצריכים לשים בצד את חוויות הילדות שלנו מבית הספר וחוויות העבר מול המערכת ולהיות, שם יחד עם הילד שלנו, בחוויות שאישיות שלו.
מהרגע שהילד מתחיל כיתה א’, הנושא מעסיק אותנו מאוד. לכן אני בוחרת לדון בסדנאות ההורים גם בהתנהלות מול הילדים בנושא בית הספר.