אני פוגשת לא פעם הורים שילדם נפרד לאחרונה מהחיתול, אזר מצפים שמתישהו תהיה רגרסיה.
עם הכניסה לגן החדש, עם הולדת התינוק, או מעבר הבית.
רגרסיה אינה הכרחית, וכשהשינוי מלווה בהכנה ותמיכה רגשית, סיכוי גבוה שלא תהיה רגרסיה.
אני מאמינה שמחשבה יוצרת מציאות, לטוב ולרע, לכן השלב הראשון הוא להאמין בילד שהכל יהיה בסדר, והוא ימשיך לתפקד באופן תקין בתחום הגמילה.
מה זו רגרסיה בגמילה מחיתולים?
ילד שהשלים גמילה מחיתולים, שולט בסוגרים שלו והשליטה אינה מתבטלת או נעלמת. מה שקורה הוא שיש ירידה ביכולת ההקשבה למסרים שהגוף מעביר למוח, והילד אינו פונה לשרותים להתפנות בזמן. בסופו של דבר, הילד כבר לא מסוגל להתאפק והשתן, או הצואה יוצאים בתחתונים, באופן חלקי, או מלא.
אז בואו נראה מהם הגורמים לרגרסיה וכיצד מומולץ להתנהל עם הילד.
גורמים רגשיים?
הרטבה ושינה הם שני תחומים שמושפעים ממתח רגשי.
אם הילד חזר להרטיב, ביום או בלילה, נבדוק אם יש תחום כלשהו בחייו שעשוי לייצר מתח מסוים.
כאמור, שינויים ידועים כמו תחילת גם חדש, מעבר דירה, לידת אח/ות, יכולים להוות טריגר רגשי להרטבה חוזרת.
במידה ואנחנו לא יודעים את הגורם, נחפש קודם במעגל הישיר של הילד, האם חל שינו בצוות הגן, חבר טוב שלו עזב את הגן, אירוע שהשאיר בו חוויה שלילית. במשפחה המצומצמת, אם מישהו חלה או נעדר זמן רב.
אם נמצא את גורמי המתח שמשפיעים על הילד שלנו, נוכל לשוחח איתו ולבדוק איך הוא מרגיש, לאפשר לו מקום לשיתוף ונכיל את רגשותיו ובמידת הצורך להיעזר באיש מקצוע.
במידה ולא מצאנו במעגל הישיר של הילד, נבדוק אם אנחנו, ההורים, מצויים במתח, בעבודה או מסיבות אישיות. הילדים שלנו מרגישים את מצבנו הרגשי, ועשויים להגיב למתח או דאגה של ההורים, בין אם הוא ידוע ומוסבר להם ובין אם לא.
במקרה כזה, כדאי לשתף את הילדים ברגשות שלנו ואם ניתן, גם בגורמים להן. שכן ילדים שלא מקבלים הסברים, ינסו למצוא הסבר בעצמם והם עשויים להמציא מדמיונם את ההסבר. הדמיון שלהם עשוי להיות פרוע בהרבה מהמציאות וליצור מתח נוסף.
טיפול ותמיכה בילד שחווה מתח או קושי רגשי, עשוי בהחלט להפסיק את ההרטבה.
גורמים פיזיולוגים?
בתחום הפיזיולוגי, שינויי מזג אויר הינם גורם עיקרי לרגרסיה בגמיל הלילה. במקרה כזה הפתרון פשוט, חימום החדר או הלבשת הילד בפיג’מה חמה יותר.
לעיתים רחוקות, הרגסיה נגרמת בעקבות מחלה, כאן מומלץ לפנות לרופא.
איך להגיב להרטבה?
ילד שהיה יבש מספר חודשים וחוזר להרטיב ירגיש חוסר שליטה בגופו.
תגובת ההורים להרטבה תשפיע על הרגשה שלו לגבי ההרטבות, על היחסים בינם לבינו, וגם, על ההישנות שלה.
הילד זקוק לחיזוקים של סביבתו המשמעותית, שכן הוא חווה חוסר הצלחה שחוזרת על עצמה.
נוכל לעזור לו בתגובה עניינית ככל האפשר.
כשהילד מרטיב, נציין את מה שאנחנו רואים “המכנסיים שלך רטובים, צריך ללכת להחליף לבגדים יבשים” וניתן לו אפשרות לבחור, “את/ה רוצה ללכת להחליף לבד או שנלך יחד ואעזור לך?”
אפשר להוסיף משפט אופטימי כמו “זה יעבור, הגוף שלך יודע לעשות פיפי וקקי בשירותים”
בהתאם לבחירתו, מחליפים וחוזרים במה שעשינו קודם ההרטבה.
כל הערה נוספת עשויה להתפרש על ידי הילד כביקורת או שיפוטיות, ולגרום לו להרגיש עוד יותר רע עם עצמו. מה שיעכב את החזרה לשגרה.
איך אפשר להפסיק את זה?
באופן טבעי אנחנו רוצים להפסיק את ההרטבה,
כדי לחסוך לילד/ה שלנו ולנו מבוכה,
כדי לחסוך לעצמנו את תוספת הכביסות בבית,
כדי להפסיק את התסכול, האכזבה, ואף הייאוש שבאים עם ההרטבה,
אבל בואו נזכור, שכמו בתהליך הגמילה עצמו, הסוגרים של הילדים שלנו הם בשליטתם בלבד.
לכן כדאי להמנע מלחזור ולהזכיר לילד שלנו ללכת לשרותים. התערבות כזו עשויה ליצור התנגדות מצידו והרבה תסכול מצידנו.
אפשר לומר בקול “אני הולכת לעשות פיפי”. כך איננו מתערבים בגופו ויחד עם זאת מעלים למודעות שלו את ההקשבה לגוף.
לייצר זמן הורים
ילד שחוזר להרטיב מקבל הרבה תשומת לב סביב ההרטבה, החלפת הבגדים וההתגייסות שלנו לכל אלו.
תשומת הלב והדאגה שלנו, עשויים להביא לו תחושת ערך ומשמעות, ובכך לשמר את ההרטבה.
התייחסות ענינית להרטבה תסייע להפחית את מוטיב תחושת הערך שנוצרה ממנה. וכדי לספק תחושת ערך טובה, נקדיש זמן בו ואנחנו והילד מבלים יחד. מומלץ להשקיע בבילוי משותף, ולא מתנה חומרית. לצאת לרכב באופניים, לשחק בכדור, לצייר יחד. או כל דבר שנעים לשניכם לעשות יחד.
למילים יש עוצמה
לא תמיד קל להישאר רגוע לנוכח הרטבות גם כשאנחנו יודעים שהתגובה הרצויה היא זו התומכת.
הילדים שלכם זקוקים לאמונה שלכם שהרטבה היא זמנית. ויותר מכך, אתם זקוקים לאמונה הזו.
אימרו לעצמכם משפטים מחזקים. המשפטים יכולים להיות בסגנון:
הוא שולט בסוגרים שלו, זו תקופה והיא תעבור.
הוא לא עושה זאת בכוונה.
הוא זקוק לאמונה שלי שהוא יתגבר על האתגר הזה.
אני מסוגל/ת לתמוך בו בתהליך הזה.
כל משפט שיחזק אתכם ויעזור לכם לחזק את הילד שלכםף, יהיה טוב.
אפשר לתלות על המראה בחדר האמבטיה או על המקרר את המשפטים.
לסיכום, מעברים ושינויים גורמים לעיתים לילדים לחזור להרטיב ביום או בלילה. אמנם זוהי תופעה המתרחשת בגופו, אך תגובה תומכת ועניינית של ההורים תסייע לילד להתגבר על התופעה.
רוצים לקרוא עוד מאמרים שכתבתי העוסקים בהורות וילדים?
תוכלו למצוא מבחר כאלה בחלוקה לנושאים:
גילאי גן ובית-ספר | תינוקות ופעוטות | גמילה מחיתולים, גמילה מקקי
מחפשים מידע בנושא אחר הקשור להורות?
מוזמנים לשלוח לי הודעת ווטסאפ
054-2455815
או לשלוח מייל
info@www.odile.co.il
[divider]