“גיליתי שהוא כותב דברים מזעזעים, בקבוצת הוואטס אפ, על ילד מהכיתה שלו” היא אמרה לי מופתעת מאוד.
“איך גילית?” שאלתי
“אני מציצה לו מדי פעם בטלפון, זה היה התנאי שלנו כשקנינו לו סמארט פון”
“ומה תעשי עכשיו?”
אין לי מושג!”
פעם, תקשורת בין הילדים היתה מתנהלת בעיקר בין כותלי בית הספר, שם המורים רואים ושומעים את התקשורת בין הילדים. היום היא מתרחשת כמעט 24 שעות ביממה, דרך קבוצות הוואטס אפ ומעט בפייסבוק, לה עדים לרוב רק הילדים.
בסוג תקשורת זו, נמצא לא פעם אמירות פוגעניות בין ילדים בתדירות ובעוצמה גבוהה מזו שמתרחשת פנים אל פנים, זאת לאור הקלות של כתיבת מילים במקלדת מבלי שעומד מול הילד ילד אחר.
ילדים בגילאי בי”ס יסודי ומטה, נולדו לעידן הסמארט פון, ורובם יכנסו מתישהו למעגלי קבוצות הוואטס אפ, מכיוון שהם מודעים לכך שזו חלק מהפלטפורמה החברתית והם רוצים להיות חלק ממנה.
לא פעם אנחנו עומדים חסרי אונים מול גילויי אלימות מילולית ברשת. כם לא מכירים מציאות אחרת, אבל אנחנו כם, יתפקידנו ללמד את ילדנו תקשורת בריאה וטובה.
איך נלמד את הילדים לנהל תקשורת מכבדת במדיה חברתית?
- קודם כל נקבל את מציאות – העובדה היא שכיום זהו חלק נכבד של התקשורת בין ילדים מרגע שקנינו להם טלפון, בעצם נתנו להם אישור לתקשר באופן זה. הניסיון למנוע מהם להיות חלק מקבוצות וואטס אפ רק יגרום למריבות בינינו לבינם ויגדיל את הסיכוי שנהיה ממודרים מן המתרחש בעולמם.
מוטב שנקבל את העובדה הקיימת ונשקיע ביצירת ערוץ תקשורת פתוח עם הילדים שיאפשר לנו להיות בתמונה כשהילד שלנו יזדקק לנו. - נשוחח על המורכבות – תקשורת דרך כתיבה היא לעיתים נוחה מאוד ולעיתים מייצרת חוסר הבנה. נשוחח עם הילדים על המורכבות הזו. מצד אחד, מאוד נוח להעביר אינפורמציה בהודעה, במקום לחכות שהצד השני יהיה פנוי לשיחת טלפון. מצד שני, כל מסר שאינו העברת אינפורמציה גרידא, עשוי להתפרש באופן שגוי כשנעביר אותו בהודעה כתובה.
נראה להם הפיסוק, הניסוח ובחירת המילים צריכות להיות מדויקים כל כך על מנת שהמסר יועבר במדויק כאשר חסרים טון הדיבור והבעת הפנים. וגם אז, ל אבטוח שנצליחה. - נשתף אותם – אם אתם מנהלים בעצמכם תקשורת בהודעות וואטס אפ או סמס, שתפו את הילדים במקרים של חוסר הבנה, במקרים שנפגעת מתגובה של מישהו אחר. כך תמחישו לילדכם את המורכבות הזו ועל הדרך, עצם השיתוף ייצר קרבה בינכם.
- אבל למה הם לא עוזבים את הטלפון? – אנחנו לא מרוצים מהעיסוק המוגבר שלהם בוואטס אפ אבל העובדה היא שהילדים שלנו מתקשים לעזוב את הטלפון מחשש לפספס אירועים חשובים שמתנהלים שם. במקום לנזוף בהם ולדרוש שיעזבו את הטלפון. אנחנו יכולים לעזור להם על ידי יצירת גבולות. אפשר לדוגמה להגדיר שבשעת ארוחה משותפת או בשעה שאנחנו מסיעים אותם לחוגים, הטלפונים מונחים בצד.
ובזמנים אלו נדבר איתם, פחות חשוב הנושא, העיקר לקיים שיחה.
יישום הגבולות יתקיים רק כאשר אנחנו נעמוד בהם ונהיה עקביים ומכבדים עם הבקשה מהילדים לעמוד בהם. - דוגמה אישית מהמבוגרים – לא פעם נפגוש בפייסבוק השתלכויות של אנשים אחד על השני. אם בעולם המבוגרים זה קיים, אז יש לילדים מאיפה ללמוד. נשים לב איך אנחנו מביעים את דעתנו במדיות חברתיות.
חוסר הסכמה הוא לגיטימי, וכשהילדים שומעים את הוריהם מביעים חוסר הסכמה ביניהם, או לגבי אנשים אחרים, באופן שמכבד את האחר, הם ילמדו לעשות זאת בעצמם.
. - איך נדע מה קורה בקבוצות בהן הם מעורבים? נשאל ונתעניין – לא נוכל לצפות שילדים ישתפו אותנו בכל ההתרחשויות החברתיות, אבל בהחלט נוכל מדי פעם לעשות “בדיקת דופק”.
אם שמענו על אירוע מסוים בתקשורת, או על אפליקציה חדשה שנראית לנו פוגענית, נשאל את הילדים שלנו אם הם מכירים ואם בחוג חבריהם זה קורה.
גם אם הם יבחרו שלא לשתף אותנו הם ידעו שאנחנו נמצאים כאן עבורם.
למה שיענו לי בכלל?
אם קראתם עד כאן ואתם מגחכים כי ברור לכם שהילד שלכם לא ישתף פעולה עם הדברים, תשאלו את עצמכם מתי בפעם האחרונה ישבתם איתם לראות את תכנית הטלויזיה שהוא אוהב?
מה זה קשור?
אנחנו נוכל להשפיע ולהיות מעורבים בחיי הילדים שלנו רק אחרי שנייצר איתם ערוץ תקשורת פתוח. אז, לפני שאנחנו נכנסים בחקירות לקבוצות הוואטס אפ שלהם, כדאי שנתקרב אליהם באפיקים קצת פחות חודרניים. הבעת התענינות בתכנית טלויזיה או במשחק ספורט שילדנו צופה בו, תוכל לייצר קרבה כזו.
כך אנחנו מתקרבים אליו ומראים לו שהוא חשוב לנו. הבעת הענין פותחת הזדמנות לשיחה, ומשם השיחה יכולה להתפתח גם לתחומים נוספים.
גם אם זה לא קורה בפעם הראשונה, אם תתמידו בזה, תראו שזה רק יעשה טוב.
לסיכום, הדרך להשפעה חיובית על ילדנו מתחילה בתקשורת ויחסים טובים, בטח כשמדובר על נושא של תקשורת. וזה מסוג התחומים שאין דרך טובה יותר להשפיע וללמד אותם מאשר פשוט “לעשות את זה”.