כל יום אחרי הגן אתם עוברים במכולת וקונים ארטיק, או סוכרייה, ואם לא שם, אז משהו קטן בחנות הצעצועים בקניון,
ויום אחד, כשהילד מבקש שתיקנו לו מכונית בחנות צעצועים, אתם אומרים “לא”.
הוא שואל “למה?” והתשובה ההגיונית שלכם,היא “כי זה עולה כסף”
והוא לא מבין על מה אתם מדברים, הרי עניין הכסף לא עלה עד היום. והוא קיבל מתנות גם מבלי שביקש.
מתי עולה ענין הכסף בבית
לתינוקת אין דעה לגבי הסביבה בה הם גדלים, או הבגדים בהם מלבישים אותם.
הם מקבלים בברכה, כל מה שיתנו להם.
עם השנים, ילדים מפתחים העדפות לצעצועים מסוימים, נחשפים למותגים דרך פרסומות, דרך ילדים אחרים בגן וסרטים בהם הם צופים.
לפי חוויות היומיום, בעיקר בבית ההורים, הילד מסיק מסקנות לגבי מה קונים לו, מתי קונים לו ועד כמה נענות הבקשות שלו לרכישת ממתק, צעצוע או בגד.
בבתים מסוימים מתחילים לדבר על כסף כשאנחנו מרגישים שהילדים שלנו לא מעריכים את מה שיש להם, ובאחרים, כשמשתנה המצב הכלכלי בבית ויש צורך לצמצם הוצאות. לעיתים לא זה ולא זה קורים אלא הבנה של ההורים שיש מקום לשים גבול מסוים לילד בנושא זה.
אמא, איפה כל הכסף שלכם?
כסף הוא דבר מופשט עבור ילדים, בוודאי כשהם רואים אותנו נותנים למוכר כרטיס פלסטיק ומקבלים חזרה את מרכולתנו.
אין להם מושג מאיפה הכסף מגיע ולאן הוא הולך והם ממש לא מבינים למה ביום בהיר אחד אנחנו מציבים להם גבול בטענה ש”זה עולה כסף”. והם עשויים להיות מאוד מופתעים, ולהביע כעסים ואכזבות.
עבורנו, זה סימן שיש מקום לדבר עם הילדים על הנושא, בהתאם לגילם וליכולת ההבנה שלהם.
כסף וחינוך
היחסים שלנו עם כסף מושפעים מאוד ממה שחווינו בבית הורינו. מה שאנחנו חושבים על כסף, על אנשים שיש להם הרבה כסף. כל אלו תפיסות שירשנו כבר בילדותנו והם מוטבעות בנו ומשפיעות עלינו כיום. יש בתים בהם לא מדברים על כסף, אחרים בהם התפיסה היא שכסף הוא דבר מלוכלך ומי שיש לו כסף בוודאי השיג אותו בדרכים לא ראויות.
גם כאן, כדאי שנעשה בדיקה עצמית לגבי תפיסותינו ונחליט מה אלו שנרצה להעביר לילדנו.
למה לא בעצם?
מתחילים לדבר על כסף עם הילדים? בואו נעשה להם סדר.
כדי שנעשה להם סדר, נדרש שנעשה קודם סדר לעצמנו ונבדוק מה המדיניות הכלכלית שלנו?
רגע, האם יש לנו אחת כזאת?
האם אנחנו משקיעים מחשבה לפני שאנחנו מוציאים כסף? או שאנחנו קונים בצורה אימפולסיבית? ואני לא מדברת על ההוצאות הגדולות כמו החלטות לקנות בית או לצאת לחופשה, אלא על היומיום.
הלכתי לסופרפארם כדי לקנות משחת שיניים ושמפו, בדרך אליו חלפתי על פני חנות בגדים וראיתי מכנסיים מדהימים או גאדג’ט בחנות אלקטרוניקה (כל אחד ומה ש”עושה לו את זה”), אני קונה או לא? האם אנחנו בודקים אם אנחנו באמת צריכים את המוצר לפני שאנחנו רוכשים אותו?
חשוב לעשות את הבדיקה הזו כי הילדים רואים אותנו, שומעים אותנו ולומדים מאיתנו על התנהלות כלכלית. וגם, דרך הבדיקה הו נוכל להחליט מה המסרים שנרצה להעביר לילדים בנושא.
מהרגע שנושא הכסף עולה בבית, כדאי שנתחיל להגדיר מתי אנחנו קונים להם מתנות. אולי זו הפעם הראשונה שאנחנו מגדירים מדיניות בנושא, כדאי לתת לילדים חופש בחירה התוך הגבולות שהצבנו. לדוגמה, אפשר להחליט שאנחנו קונים בסכום של X שקלים בשבוע, הם יכולים להחליט מתי בשבוע נקנה ואם הם רוצים לבחור חבילת בלונים או מכונית. כל עוד זה עומד בסכום שעליו החלטנו.
זה בעצם שלב אחד לפני מתן דמי כיס.
בשלב הזה, חשוב שנהיה עקביים עם הסכום שהחלטנו עליו ולא נתפתה ל”רק עוד קצת כדי להשלים ל…” שוב, הכל בהתאם המסרים שנרצה שהילדים יקבלו מאיתנו.
דמי כיס לילדים
הרעיון של מתן דמי כיס לילדים הוא לאפשר לילדים שלנו להתנסות ולחוות התנהלות כלכלית מגיל צעיר. לאפשר להם ללמוד מה נטייה הטבעית שלהם בנושא, ולבחור אם הם רוצים לשנות אתה.
אנחנו מצידנו ניתן לילדים שלנו סכום קבוע בכל שבוע ונגדיר עבור מה הכסף הזה מיועד. כלומר מהם הדברים שבאחריותנו לרכוש עבורם (כגון אוכל, בגדים, חופשות, הוצאות לגנים ובית ספר) ומה הם יכולים להחליט לרכוש בעזרת דמי הכיס שקיבלו.
ככל שנאפשר לילדים חופש החלטה לגבי מתי ועל מה מוציאים את כספם, כך הם יוכלו להתאמן ולבחור את דרכם הכלכלית.
אני ממליצה להגביל את הילדים כמה שפחות לגבי השימוש שלהם בדמי הכיס לנושאים ערכיים ובריאותיים בלבד.
ככל שהילדים גדלים כך יגדל החופש לגבי השימוש בדמי הכיס. ובהמשך, בשלב מסוים נמליץ להם להרוויח בעצמם דמי כיס כדי להגדיל את החופש שלהם להשתמש בהם.
“הם מקבלים כל כך הרבה, למה הם לא מעריכים את מה שיש להם?”
לא פעם אנחנו מרגישים שאנחנו נותנים ומשקיעים מעל ומעבר בילדים שלנו, והם לא מספיק מעריכים את כל השפע שיש להם.
ילד שרגיל לקבל באופן קבוע, בין אם זה מתנות ובין אם זה תשומת לב, לומד….. לקבל. זה מה שהוא חווה, שהוא בצד המקבל ויש מישהו בצד הנותן.
זה יהיה לא הוגן לכעוס על חוסר ההערכה שלו את הנתינה שלנו. יותר נכון יהיה להתחיל ללמד אותו לתת, בהדרגה, לאפשר לו להיות אקטיבי בעשייה בבית, שותף.
וכן, אפשר לצמצם את רכישת המתנות והבגדים. ילד שיש לו חדר עמוס בצעצועים, פחות לומד להעריך כל צעצוע שיש לו. אגב, מחקרים מראים שילדים זוכרים ומעריכים הרבה יותר זמן משותף איתנו ההורים מאשר צעצוע כזה או אחר שקיבלו.
לסיכום, כסף הוא מרכיב משפיע ומשמעותי בחיי היומיום שלנו, הילדים חווים אותו בלאו הכי. וכשהנושא עולה, נוכל להשפיע על התפיסות של ילדנו לגביו בדרך של שיח פתוח בנושא.
[divider]