ילדים והורים במאבק כוח

נניח שהילד שלכם בן 15 אבל מה לעשות, קצת נמוך לגילו. הוא הולך לסרט והשומר בכניסה עוצר אותו ומסרב להכניס אותו לסרט בטענה שהסרט מוגבל למעל גיל 13. מה הייתם רוצים שהילד יעשה? שיוותר? שיחזור הביתה מבלי לראות את הסרט? אולי בכל זאת הייתם רוצים שיעמוד על שלו?

תרגלו זאת גם כשהסיטואציה היא מולכם.
נסו לתת פרוש אחר להתנהגות של ילדכם, תהפכו את המחשבה שהוא "עקשן, סרבן, כפוי טובה" למחשבה שהוא "עומד על שלו, יודע מה הוא רוצה".

מנסיוני כמדריכת הורים בגישת אדלר אני יכולה לשתף סיפור על זוג הורים שהשתתפו בסדנה שלי נאבקו כל יום עם בן ה-8 שלהם על מקלחת. וגיל 8 הוא לא גיל שאפשר להכניס את הילד להתקלח בכוח.
יום אחד הם הודיעו לו שהמקלחת היא באחריותו הבלעדית והוא זה שמחליט אם הוא מתקלח או לא. הילד לא התקלח שבועאבל הם התאפקו שלא להזכיר לו.
ערב אחד, בלי להגיד כלום, הילד קם והלך להתקלח.
כשיצא מהמקלחת, ההורים רק ציינו בפניו כמה נעים להם הריח שלו.

ההורים האלה ויתרו על משהו שגם ככה לא היה בשליטה שלהם הרוויחו הרבה פחות עימותים עם הילד.

לסיכום,
אף הורה לא נכנס למאבק כוח עם ילדיו בכוונה תחילה.
אך האחריות על זיהוי המצב ויציאה ממנו, מוטלת עלינו ההורים, הבוגרים האחראיים.

השלב הראשון ביציאה ממאבק כוח הוא להציב את מערכת היחסים עם הילד בעדיפות עליונה.
רק אחר כך,
כשאנחנו מצליחים לראות את הילד שלנו באור שונה, ומחליטים להפסיק להילחם בו, גם הילד מוותר על הקרב.

מרגישים שאתם רוצים לשפר את ההורות שלכם? חוששים שאתם במאבק כוח? אני מזמינה אתכם ליצור קשר ולדבר איתי על זה.

שלכם,

אודיל