מאוד קר בחוץ, תלבשי מעיל!

אני רוצה לביא כמה נקודות מבט על הסיטואציה:

1. הבנים שלי צודקים! לרוב קר לי הרבה לפני שקר להם. תחושת גוף היא סובייקטיבית, וספציפית ילדים צעירים, מתרוצצים הרבה ופחות קר להם מאיתנו.
2. אנחנו כופים על הילדים שלנו לעשות משהו שנוגע לגוף שלהם, מתוך העקרונות ותפיסת המציאות שלנו. לעיתים זה סותר לחלוטין את תחושות הגוף שלהם.
   אנחנו עושים זאת מתוך רצון טוב ודאגה לבריאותם הפיזית, אבל במישור הרגשי, אנחנו מלמדים אותם שהם חייבים לעשות משהו שמבוגר/בעל סמכות אומר להם לעשות, גם אם הם מרגישים פיזית אחרת.
   אם נהיה עקביים ונחושים באמירות כאלו, הם עשויים לאמץ את התפיסה הזו לגורמי סמכות או גורמי כוח נוספים, האם זה מה שנרצה?
3. הרבה ילדים מתקשים לעשות את המעבר מבגדים קצרים או דקים לבגדים ארוכים ועבים, בין אם יש להם קושי בויסות חושי ובין אם הארוכים והעברם סתם מסורבלים לא נוחים להם.
   הם זקוקים להדרגתיות במעבר.
4. כשאנחנו מתעקשים שהילדים שלנו חייבים לעשות משהו כי אמרנו להם, הם לומדים התנהלות כוחנית מולם, והם עשויים לאמץ אותה מולנו (אולי אתם כבר מרגישים את זה מולם)