רגרסיה בגמילה מחיתולים, פחדים וקשיי שינה אצל ילדים בזמן מלחמה – נקודת מבט של מדריכת הורים בגישה האדלריאנית
"היי,
חזרנו לאותו מצב.
מיום שבת בבוקר הוא עושה צרכים בתחתון."
זו הודעה שקיבלתי מהורים שליוויתי לפני ארבעה חודשים בהתמודדות עם ילד שעשה קקי בתחתונים.
מאז תחילת המלחמה אני מקבלת יותר ויותר הודעות דומות. הורים מספרים על ילדים שכבר נגמלו מחיתולים, או שהיו בתהליך מתקדם של גמילה, ופתאום חוזרים לפספוסים, לעצירות או להימנעות מהליכה לשירותים.
התופעה הזו נקראת רגרסיה – חזרה זמנית להתנהגויות שכבר חלפו, כמו פספוסים בגמילה מחיתולים או קושי להירדם לבד. היא נפוצה במיוחד בתקופות של לחץ וחוסר ודאות. במסגרת הדרכת הורים אני פוגשת פעמים רבות את הדאגה של הורים שחוששים שהתהליך "הלך לאחור", אך במקרים רבים מדובר בתגובה טבעית לחלוטין של הגוף והנפש למצב חריג.
למה ילדים חווים רגרסיה בזמן מלחמה?
תקופות מלחמה או מצב ביטחוני מתוח מטלטלות לא רק את עולם המבוגרים אלא גם את עולמם הפנימי של ילדים.
השגרה משתנה, תחושת הביטחון נפגעת, ולעיתים קרובות אנו רואים אצל ילדים חזרה זמנית להתנהגויות שכבר חלפו.
רגרסיה יכולה להופיע בתחומים שונים, אך הזירות המרכזיות שבהן הורים רבים פוגשים אותה הן גמילה מחיתולים ושינה.
לצד זאת, ייתכן שתראו גם תלות מחודשת במוצץ, רצון גדול יותר בקרבה להורה או על הידיים, ירידה בתיאבון, או תגובות רגשיות כמו ילדים בוכים יותר מהרגיל.
ברוב המקרים מדובר בתגובה טבעית לחלוטין למצב לחץ.
הגוף והנפש של הילד מנסים להתמודד עם חוסר הוודאות, ולעיתים הדרך לכך היא חזרה לשלב התפתחותי מוקדם יותר שמרגיש בטוח ומוכר.
איך המצב הביטחוני משפיע על גמילה מחיתולים?
ילדים שכבר נגמלו מחיתולים, או נמצאים בתהליך גמילה, עלולים להתחיל שוב לחוות פספוסים.
זה יכול להתבטא בפיפי או קקי בתחתונים, בהימנעות מהליכה לשירותים, בעצירות או בהרטבה בלילה.
לעיתים הסיבה לכך אינה מודעת לילד. הגוף שלו פשוט מגיב למתח.
דמיינו ילד שיושב על האסלה ומנסה לעשות קקי, ופתאום נשמעת אזעקה.
הוא נדרש לקום מיד, להפסיק את התהליך ולרוץ למרחב מוגן.
חוויה כזו יכולה להיות מטלטלת מאוד עבור ילד קטן.
הגוף עלול לקשר בין השירותים לבין לחץ או חוסר שליטה, ובפעם הבאה הילד עלול לחשוש לגשת לשירותים.
לעיתים מכאן מתחיל מעגל של התאפקות, קקי בתחתונים או עצירות.
בנוסף, כאשר המציאות סביב הילד מרגישה בלתי צפויה,
הוא מחפש דרכים להחזיר לעצמו תחושת שליטה.
לפעמים החזקת הקקי הופכת לאחת הדרכים לעשות זאת.
איך אפשר לעזור לילד שחווה רגרסיה בגמילה מחיתולים?
ילדים שחווים רגרסיה עשויים להרגיש תסכול, עצב ואף כעס.
הם אינם מקשרים בין המצב הביטחוני לבין התגובה של הגוף שלהם, ולכן לא תמיד מבינים מה קורה להם.
במצב כזה התגובה שלנו כהורים משמעותית מאוד.
חשוב לזכור שהמיומנות כבר קיימת. כרגע היא פשוט נמצאת בתפקוד נמוך יותר, משום שהילדים שלנו מתמודדים עם אתגר נוסף.
קצת כמו שלא שוכחים איך נוסעים באופניים, גם אם תקופה מסוימת לא רכבנו.
כדאי להגיב לפספוסים ברוגע, לנקות ולהחליף בגדים בצורה עניינית וללא ביקורת או כעס.
ילדים זקוקים להרגיש שאנחנו איתם ולא נגדם.
ככל שנצליח להפחית את רמת המתח סביב הילדים, כך נקל גם על הגוף שלהם לחזור לאיזון.
אפשר גם להסביר להם בעדינות שלפעמים כשיש אזעקות, כשנכנסים לממד או כשלא הולכים לגן ופוגשים חברים,
הגוף שלנו יכול להתנהג קצת אחרת. וכשהשגרה תחזור – גם הגוף יחזור להתנהג כרגיל.
במידת הצורך אפשר לשאול את הילד אם ירצה שנזכיר לו ללכת לשירותים, ולעשות זאת בעדינות.
בנוסף, כדאי לחזור בהדרגה לתזונה מסודרת ובריאה, משום שעצירות יכולה להיגרם גם משינויים בתזונה בתקופות לחוצות.
ברוב המקרים, כאשר המצב נרגע והשגרה חוזרת – גם היכולת של הילד לשלוט בגופו מתייצבת מחדש.
אני ממליצה להימנע ככל האפשר מהחזרת חיתול. החזרת חיתול עלולה לשדר לילד שאנחנו לא מאמינים ביכולת שלו להתמודד.
אם אתם בכל זאת שוקלים לעשות זאת, כדאי להיוועץ קודם עם מדריכת הורים או יועצת גמילה מחיתולים.
חשוב לנסות לשמור על אווירה רגועה בבית ככל שניתן, במהלך היום ובמיוחד בעת הכניסה למרחבים מוגנים.
כדאי גם להרחיק ככל האפשר את הילדים מחדשות, מהתראות חזקות בטלפון ולהימנע משיחות על המצב בנוכחותם.
גם כאשר נדמה שהם לא מקשיבים, הם קולטים היטב את המתח והחשש של המבוגרים סביבם.
איך המלחמה משפיעה על השינה של ילדים?
ילדים מגיבים למצב של לחץ גם בהיבט השינה.
ילדים שכבר היו מורגלים להירדמות עצמאית ולשינה רציפה בלילה עשויים להתחיל לחוות שינויים בהרגלים.
לעיתים מופיעים פחדים לפני השינה, קושי להירדם, צורך בנוכחות הורית בזמן ההרדמה או רצון לישון במיטת ההורים.
התעוררויות בלילה יכולות להיות תוצאה של אזעקות והמעבר למרחבים מוגנים, אך גם של דריכות שנשארת בגוף לאורך הלילה.
השינה היא רגע שבו הילד משחרר שליטה ונכנס למצב של מנוחה עמוקה.
בתקופה שבה העולם סביבו מרגיש פחות בטוח, הפרידה הזו מהשליטה יכולה להיות מאיימת יותר
איך נעזור לילדים המתמודדים עם קושי בשינה בזמן מלחמה?
נספק לילדים את הצורך שלהם בקרבה, במגע ובנוכחות רגועה ומאפשרת.
כאשר הילד מרגיש בטוח ונתמך, מערכת העצבים שלו יכולה להירגע בהדרגה.
זו תקופה בה נהיה גמישים יותר ללא חשש לבניית "הרגלים רעים", כרגע העדיפות היא במתן מענה לצורך הרגשי של הילדים.
בבית בו הרגלי השינה בשגרה היו מבוססים, ניתן לחזור בהדרגה להרגלים אלו עם החזרה לשגרה.
אילו פחדים ילדים יכולים להביע בזמן מלחמה?
ילדים יכולים להביע פחדים בדרכים שונות.
לפעמים הם מדברים עליהם, ולפעמים הפחדים מופיעים דרך ההתנהגות.
ילד יכול לפחד מהאזעקות, לפחד להישאר לבד בחדר, לחשוש שיקרה משהו בזמן שהוא ישן, לפחד ללכת לשירותים שמא תישמע אזעקה באמצע, או לפחד להיות מחוץ לבית.
לעיתים פחדים יכולים לבוא לידי ביטוי גם בהתנהגות – למשל ילדים בוכים יותר, נצמדים להורים או אפילו מגיבים בתוקפנות כמו ילד מרביץ, משום שהמתח הפנימי יוצא החוצה.
חלק מהילדים יביעו את הפחדים באופן מילולי ואצל אחרים, בדרך כלל הצעירים יותר, נוכל לזהות את הפחד דרך התנהגות.
איך אפשר לעזור לילדים להתמודד עם פחדים?
אפשר להיעזר בשלושה שלבים פשוטים: הכרה, שיח ופעולה.
השלב הראשון הוא הכרה בפחד. ילדים זקוקים להרגיש שאנחנו רואים ומבינים את מה שהם חווים.
אפשר לומר למשל: "זה באמת מפחיד לשמוע את האזעקה".
בשלב השני אפשר לשוחח עם הילד בזמן רגוע על התחושה.
לשאול איפה בגוף הוא מרגיש את הפחד, איך הוא נראה או איזה גודל יש לו.
עצם השיחה עוזרת לילדים לעבד את החוויה.
השלב השלישי הוא פעולה.
מחקרים מראים שאנשים שפעלו בזמן אירוע מלחיץ חוו פחות תחושת חוסר אונים.
מומלץ לתת לילד תפקיד קטן כאשר נכנסים למרחב מוגן, כמו להביא שמיכה, להביא מים או לקרוא לבני הבית.
גישה זו עוזרת לו להרגיש חיוני ותורמת לביטחון העצמי שלו ולהתמודדות עם הפחד.
מה יקרה כשהמצב יירגע?
כאשר תחושת הביטחון תחזור והשגרה תתייצב, רוב הילדים יחזרו בהדרגה להרגלים שהיו להם קודם.
ניתן יהיה לחזור בעדינות להירדמות עצמאית, לשינה במיטה של הילד, לשינה רציפה בלילה ולחיזוק ההצלחה בגמילה מחיתולים.
המעבר צריך להיות עדין והדרגתי, מתוך הבנה שהרגרסיה הייתה תגובה למצב זמני.
האם רגרסיה היא כישלון בתהליך?
ממש לא.
ילדים אינם עושים רגרסיה כדי לבחון גבולות או לעשות דווקא.
ברוב המקרים הם פשוט מנסים להתמודד עם תחושת חוסר הביטחון שסביבם.
כאשר אנחנו פוגשים את הקושי שלהם עם סבלנות, הבנה ונוכחות – הם מצליחים לחזור מהר יותר למסלול ההתפתחותי שלהם.
וזכרו:
רגרסיה היא לא כישלון בתהליך.
לעיתים היא פשוט הדרך של הילד לעבור תקופה מורכבת.
הדרכת הורים בתקופות של לחץ ומשבר
בתקופות של מתח, מלחמה או שינוי בשגרה, לעיתים קשה לפנות זמן להדרכת הורים,
אולם במצבים כאלה, ליווי של מדריכת הורים יכול לעזור להורים להבין טוב יותר את הצרכים של הילד ולבחור תגובות שמחזקות ביטחון ושיתוף פעולה.
במסגרת הדרכת הורים בגישה האדלריאנית, ההבנה המרכזית היא שהתנהגות של ילדים תמיד קשורה לצורך רגשי עמוק יותר.
כאשר ילדים בוכים יותר מהרגיל, מתקשים להירדם, חוזרים לפספוסים בגמילה מחיתולים או אפילו מגיבים בתוקפנות כמו ילד מרביץ,
פעמים רבות מדובר בביטוי של מתח פנימי ולא בהתנהגות מכוונת.
מומלץ לפנות לקבלת ליויי מותאם למצב רגיש שכזה.
רוצים לקרוא מאמרים נוספים שכתבתי העוסקים בהורות וילדים?
תוכלו למצוא מבחר כאלה בחלוקה לנושאים:
גילאי גן ובית-ספר | תינוקות ופעוטות | גמילה מחיתולים, גמילה מקקי
אתם זקוקים ליעוץ והדרכה הורית?
מוזמנים לפנות באחת הדרכים הבאות:
הודעת ווטסאפ / שיחה טלפונית (בין השעות 8:00-18:00) למספר 054-2455815
כתובת מייל info@odile.co.il
אודיל
רוצים לקבל עדכונים ישירות למייל?
השאירו פרטים ותהיו הראשונים לדעת על הרצאות, סדנאות ומאמרים חדשים.
המידע ישמש אך ורק לטיפול בפנייה. מסירתו אינה חובה, אך בלעדיו לא נוכל להשיב. המידע לא יועבר לצדדים שלישיים.