במאמר מפברואר 2013 שכתבתי בסלונה הסברתי
איך שורדים את גיל שנתיים
בשורות הבאות אעביר לכם את עיקרי הדברים:
אתם הורים לפעוט או פעוטה בגיל שנתיים?
היכונו!
החיים שלכם עומדים להשתנות…
גיל שנתיים…זה הגיל בו המשפט שתשמעו הכי הרבה הוא “אני לבד”
וצירוף המילים “לא רוצה” יהפוך למנטרה שגורה.
לרוב, זה קורה בבת אחת:
הורים מרגישים שהתפרצויות זעם הופכות לעניין שבשגרה
והתגובה לכל בקשה, אפילו שגרתית, היא חד משמעית:
“אני”
“אני לבד”
“לא”
“לא רוצה”.
לא סתם הגיל נקרא בפי כל “גיל שנתיים הנורא” או “גיל ההתבגרות הראשון”.
ההורים,
שתפקידם בין היתר לנהל שיגרה בריאה,
עומדים לא פעם חסרי אונים ומותשים אל מול הרצון לספק את צרכי ילדם,
מה שעד אתמול נתפס כעניין פשוט הופך מורכב אל מול פעוט דעתני.
כמנחת הורים בגישת אדלר,
אני פוגשת הורים שמחפשים מהי התגובה המתאימה.
להסביר?
לבקש?
לוותר?
התחושה הכי חזקה כשמדובר בגיל שנתיים היא שמה שעבד לכם עד אתמול כבר לא עובד היום!
גיל שנתיים - אני שולט!
סביב גיל שנתיים חווים הפעוט או הפעוטה קפיצה התפתחותית ברמה השכלית והמוטורית, קפיצה המאפשרת להם להיות פחות תלויים בהורים.
פרויד הסביר שזאת התקופה בה הפעוט מתחיל לשאול את עצמו שאלות: מי שולט? מי קובע עלי?
ואריקסון הסביר שמתגבשת אצל הפעוט תחושת אוטונומיה, שהביטוי הברור שלה הוא עמידה על שלו.
בעזרת ה”לא” הוא מבטא למעשה את רצונותיו שחלק לא קטן מהם, זה לעשות דברים לבד.
אצל הורים רבים,
תקופה זאת נחווית כמשבר.
זה באמת לא קל לראות את הצדדים החיוביים של המצב.
בהרצאה שאני מעבירה על גיל שנתיים, אני מזמינה את ההורים לנסות ולראות את הדברים מנקודת מבט אחרת.
להבין,
שעד כמה שזה לא קל, מדובר בשלב תקין בהתפתחות של הפעוטות, זאת הדרך שלהם ללמד להביע את רצונותיהם.
נכון,
יתכן שאתם מרגישים שעושים לכם “דווקא”,
שהמלאך שגידלתם עד כה, נעלם ובמקומו הגיעה מפלצת קטנה.
אבל חשוב שתזכרו,
הם תמיד יהיו בעד עצמם ולא נגדכם, ההורים. האתגר שלכם יהיה להבין זאת ולרכך את ההתנגשויות בין הרצון שלהם לרצון שלכם, או לדרישות המצב באותו רגע.
אז איך מנהלים את המצב בקלות?
אספתי עבורכם כמה המלצות יעילות:
גיל שנתיים: הבחירה
הציגו בפני הפעוט או הפעוטה שתי אפשרויות, שיוכלו לבחור:
החולצה הכחולה או החולצה האדומה?
תפוח או כריך?
בובת הארנב או בובת הפיל?
הבחירה תיתן להם תחושה של שליטה, תחושה שאנו סומכים עליהם.
גיל שנתיים: גבולות ברורים
לפני שאתם נכנסים לעימות, בדקו עם עצמכם מה הגבולות שאתם רוצים להציב, מהו הקו האדום שלכם.
ברגע שהחלטתם, הציבו אותם בצורה ברורה. ברורה ועקבית ואוהבת.
יחד עם זאת,
גלו אמפתיה לקושי של ילדכם והיו נחושים לגבי הגבול עליו החלטתם.
גיל שנתיים: אני מועיל! אני תורמת!
פעוטות אוהבים לעזור!
לעצמם, לאחרים ולסביבה. הרגשת התרומה מפתחת תחושת מסוגלות וערך.
שימו לב,
שלעיתים קרובות, המחאה שלהם היא על כך שאנחנו מונעים מהם להיות שותפים בעשייה – הפכו אותם לשותפים, אפשרו להם לעזור.
גיל שנתיים: בסוף, גם זה עובר
בכל פעם כשהכעס עולה אצלכם, הזכירו לעצמכם שמדובר בתקופה, קצרה יחסית, לזמן שעוד תבלו עם ילדכם.
בסוף…גם היא תעבור.
גלו אמפתיה גם כלפי עצמכם. מה שאתם חווים, איננו פשוט.
מניסיון, יעזור אם תזכירו לעצמכם שזוהי התנהגות המעידה על התפתחותו התקינה של ילדכם.
גיל שנתיים: כמה רחוק, ככה קרוב
במקרים מסוימים,
אני ממליצה להורים להתרחק מהסיטואציה.
יש מי שימצאו שממש קשה להם להישאר ליד הפעוט כשהוא צורח ומשתטח על הרצפה אחרי שהצבתם לו גבול ברור. במקרה כזה,
אמרו לו שאתם בחדר השני ושהוא יכול לבוא כשהוא יירגע.
שימו לב להשאיר אותו רק במקום בטוח עבורו.
גיל שנתיים: יחסים, יחסים, יחסים
עליכם להבין,
מעבר לכל המצבים המעצבנים,
גיל שנתיים הינו שלב משמעותי בעיצוב האישיות של ילדכם.
לא פחות חשוב מזה,
זהו הגיל בו מתעצבת למעשה מערכת היחסים שלכם איתו או איתה.
חשוב שתהיו מודעים לתגובות שלכם ותניחו בסיס איתן ליחסי כבוד המושתתים על שוויון ערך.
נראה לכם כמו משימה בלתי אפשרית?
אני מזמינה אתכם למפגש פרטני שיעשה לכם סדר בראש או להרצאה להורים: גיל שנתיים