התנהלות בוקר…
בחלק מהבתים, מדובר בפעילות מאתגרת.
אתם לחוצים לצאת מהבית בזמן
והילדים, חלקם או אולי כולם…מתמהמהים להם.
אתם כבר מדמיינים את העמידה בפקקים, האיחור לעבודה
והילדים?
הם מרגישים את הלחץ.
מה דעתכם לשתף אותם בסיבות ללחץ?
לשקף להם שזה לא שאתם לחוצים וממהרים סתם כי מתחשק לכם,
אלא כי גם לכם יש בוס עריץ – השעון.
אתם מביטים בו ורואים את המחוגים מתקרבים לשעת היעד
והמתח? עולה!
אני אוהבת לקרוא לסיבה שגורמת לכם למהר לצאת בשעה מסוימת
דרישות המציאות
ואחת מדרישות המציאות היא להגיע לעבודה בזמן
והילדים צריכים להגיע לבית הספר או לגן – בזמן.
כן,
גם בגן יש שעה מסוימת שחשוב שהילד יגיע בה.
בגלל דרישות המציאות אתם נדרשים לצאת בשעה הנקובה מהבית.
אההה…נקובה…לכם וודאי ברור מה היא השעה הנקובה,
אבל האם הילדים שלכם יודעים במה מדובר?
מערכת יחסים – שיתוף ושקיפות
כשאני מדברת עם הורים על שיתוף הילדים בנוגע ללחץ שמפעיל עליהם השעון, זה הרגע בו הם אומרים:
"אבל הוא לא יודע לקרוא שעון"
"היא בכלל לא יודעת מה השעה"
ואני עונה להם:
גם אם הילדה או הילד שלכם לא יודעים לקרוא שעון,
הרי בגן, הגננת אומרת להם: "זה זמן המפגש", "עכשיו יוצאים לחצר"
הילדים שומעים את שולה הגננת אומרת לרותי הסייעת:
"אוי, כבר שתיים עשרה, הגיע הזמן למפגש".
אז גם אתם, שתפו אותם:
ספרו להם מתי יוצאים מהבית,
הראו להם את השעון,
אמרו מידי פעם "נותרו לנו עוד 7 דקות".
לילד שלא רוצה להתלבש לבד אפשרו לבחור:
"אתה רוצה להתלבש עכשיו או שניקח בגדים בתיק ונתלבש בגן?"
ואם הוא מבקש עזרה, "אני פנויה עכשיו לעזור, אתה רוצה עזרה עכשיו או שאתה מעדיף להתלבש לבד עוד כמה דקות?"
כן, יש סיכוי שהוא יגיע באותו יום עם פיג'מה לגן…
המחשבה שאולי עולה לכם עכשיו בראש היא
"מה פתאום, זה לא מתאים" או "זאת ממש השפלה, מה יחשבו עליי"
אז קודם כל, לרוב הילדים, זו אינה השפלה להגיע לגן בפיג'מה.
שנית,
כשאתם צועקים עליה בבוקר כי כבר ממש ממש לחוץ לכם לצאת מהבית –
זאת לא השפלה? או לכל הפחות פגיעה רגשית?
הענין הוא כזה, כשאתם משתפים ומשקפים, אתם מראים לילדים מה יותר חשוב לכם-
הם, אתם ומערכת היחסים בינכם.
אתם מראים להם
שאתם בוחרים שלא לצעוק או להלביש / להנעיל / להאכיל בכוח
שאתם בוחרים שלא להאשים את הילדים בכך שמאחרים.
שאתם בוחרים שלא לאיים שאם לא יזדרזו לא יצפו היום בטלוויזיה (כי מה הקשר בין התלבשות בבוקר לטלויזיה?).
כשאתם משתפים אותם שיש גורם חיצוני אשר מייצר את הצורך להתארגן ולצאת מהבית: שעון.
דרישות המציאות.
זה עוזר להם להבין, שאין פה ענין אישי מולם ומעודד אותם לשתף פעולה.
מוטיבציה רגשית
חשוב.
כשהיא מאורגנת בזמן,
כשהוא מתלבש בבוקר בזריזות, בשיתוף פעולה שהנעים לכולכם את הבוקר,
חזקו אותם על כך
זה לא מובן מאליו והחיזוק ייתן להם מוטיבציה לעשות זאת שוב.
אגב,
דרך זו מתאימה גם להמשך היום.
ברגע שסיגלתם לכם התייחסות שכזאת לזמן,
תוכלו להשתמש בה גם בהתנהלות אחר הצהריים,
כשנמצאים בגן שעשועים וצריך לחזור הביתה בזמן לארוחת הערב,
או כשמתארגנים בערב לשינה.
במקרים אלו הבהירו לילדים שדרישות המציאות הן התפקיד שלנו לדאוג לבריאות שלהם:
"אתה צריך ללכת לישון בשמונה בערב כדי שהגוף שלך יוכל לנוח ולצבור כוחות למחר".
הרבה הורים מרגישים שהילדים לא משתפים פעולה דווקא בזמנים הכי לחוצים של היום,
זה לא במקרה, הילדים שלנו זקוקים לתשומת לב ולומדים שבזמנים אלו הם יקבלו הרבה תשומת לב מהוריהם.
ברוב המקרים, זו תהיה תשומת לב שלילית, לאור המתח בו אנחנו שרויים,
שיתוף כמו שהוצע לעיל, יספק להם תשומת לב חיובית ויעודד שיתוף פעולה שלהם, עליה נשמח לספק להם עוד תשומת לב חיובית.
רוצים לקרוא עוד מאמרים שכתבתי העוסקים בהורות וילדים?
תוכלו למצוא מבחר כאלה בחלוקה לנושאים:
גילאי גן ובית-ספר | תינוקות ופעוטות | גמילה מחיתולים, גמילה מקקי
מחפשים מידע בנושא אחר הקשור להורות?
מוזמנים לשלוח לי הודעת ווטסאפ
054-2455815
או לשלוח מייל
info@www.odile.co.il