זה קורה במשפחות הכי טובות:
תהליך גמילה מחיתולים מתחיל טוב, מתקדם כמצופה ואז…
הילדים האהובים שלכם, חוזרים לעשות פיפי בתחתונים.
במאמר שכתבתי לפורטל: מילון האוכל הישראלי, בספטמבר 2015
עסקתי בנושא המורכב.
רגרסיה בגמילה מחיתולים - איך מתמודדים?
רוב ההורים, במצב של רגרסיה בגמילה מחיתולים,
לוקחים אחריות על התהליך ומוצאים עצמם מזכירים לילד לגשת לשירותים, שוב ושוב.
מסתבר,
שפעולה שכזו לא רק שאינה תומכת בתהליך גמילה מטיטול, להיפך,
היא עשויה ליצור לחץ מיותר ואפילו לגרור התנגדות וחוסר שיתוף פעולה.
גמילה מחיתולים, עליכם להבין שמדובר בתהליך, שבדומה להרבה תהליכים –
לוקח זמן,
הוא אינו לינארי ויש בו עליות ומורדות
ועלינו, כהורים וכשותפים לתהליך, לקבל אותן כחלק מהדרך.
רגרסיה בגמילה מחיתולים - האם זה באמת המצב?
כמנחת הורים בגישת אדלר
ויועצת גמילה מחיתולים,
אני ממליצה להורים החווים לתחושתם רגרסיה בגמילה מחיתולים
לבדוק דבר ראשון:
האם באמת מדובר ברגרסיה או שמדובר בתגובה טבעית למצב של שינויים:
חופשת הקיץ הסתיימה?
ילדכם נכנס לגן חדש? או שבגן המוכר התחלף הצוות והגיעו ילדים חדשים?
עברתם דירה?
אתם בעצמכם לא ממש זוכרים איזה יום היום?
יציאה משגרה משפיעה על ילדים באופן רגשי.
לרוב,
יבוא הביטוי של השפעה זאת בתחום הגמילה ובתחום השינה.
כשילדים מתגייסים להתמודדות עם אתגר חדש,
הם נדרשים להקצות להתמודדות משאבים –
לעיתים, שחרור המתח יתבטא דווקא בתחום הגמילה, ואז תחוו פספוסים.
אל דאגה!
אם הילדה שלכם רכשה את המיומנות של שליטה בסוגרים,
אם הילד שלכם כבר נפרד מהחיתול,
המיומנות שרכשו עדיין קיימת.
כנראה שהקושי אותו הם חווים הוא בהיבט הרגשי,
וזה המקום שעליכם לחזק.
אז מה עושים כשיש רגרסיה בגמילה מחיתולים?
חשוב שתוודאו:
האם תהליך גמילה מחיתולים הסתיים?
האם ילדכם היה באמת עצמאי בגמילה –
האם היה הולך לבד או שאתם עדין בשלב בו אתם מזכירים ללכת להתפנות?
ילדים שהולכים להתפנות רק כשאומרים להם,
צריכים להתקדם שלב, ללמוד להרגיש בעצמם מתי יש צורך לגשת לשרותים, על מנת שיוכלו לעשות זאת בעצמם גם בגן.
אז אולי, בעצם, לא מדובר ברגרסיה בגמילה מחיתולים
אלא בלמידה שעדיין לא הופנמה?
רגרסיה בגמילה מחיתולים - תעשו פחות
לא מעט הורים, שחווים פספוסים אחרי שילדם כבר נגמל לתפיסתם,
מיד נרתמים, חוזרים להזכיר ללכת לשירותים,
ומתחילים עיסוק רב סביב הפיפי קקי.
עיסוק מיותר בנושא הפספוסים עשוי דווקא לשמר אותם.
אתם יכולים להזכיר פעם בשעה
או אולי להפעיל טיימר שיזכיר לילד –
בשאר הזמן…עדיף שלא להזכיר את הנושא.
רגרסיה בגמילה מחיתולים - חיזוקים
חזקו את הילד:
התמקדו בחיזוקים ולא בפספוסים.
בפרט בנושא הגמילה אבל לא רק.
עצמאות,
דחיית סיפוקים
הקשבה לגוף –
כל אלו מיומנויות חשובות להצלחת גמילה, חזקו ועודדו על כך:
“איזה יופי שאת מרגישה ואומרת כשחם לך”
“כל הכבוד! ראיתי שהפסקת לשחק ובאת לאכול”
“מאוד עוזר לי כשאת מתלבשת לבד”.
רגרסיה בגמילה מחיתולים - היו ענייניים
בזמן פספוס אמרו
“עשית פיפי, צריך להחליף בגדים”.
אפשר להוסיף “פיפי וקקי עושים בשירותים”, החליפו בגדים בלי הרבה דיבורים, והמשיכו הלאה.
רגרסיה בגמילה מחיתולים - תבלו יחד
כשהילד מפספס, מהר מאוד, העניין הופך להיות העיסוק העיקרי שלנו,
עיסוק מייצר הרבה חוויות לא חיוביות.
במקום זה,
תכננו בילוי משותף קבוע עם הילד. עדיף בלי אחים.
גם אם מדובר בבילוי קצר: 20 דקות משחק משותף, קריאת סיפור,
משהו שנעים לכם לעשות יחד ומייצר חוויה חיובית משותפת.
רגרסיה בגמילה מחיתולים - אמונה
ברגעים של נסיגה, גם אנחנו מאבדים לפעמים את האמון ביכולות של הילד הפרטי שלנו. אנו נדרשים לאופטימיות רבה כדי להאמין שאפשר אחרת גם כשהעובדות בשטח מציגות חוסר הצלחה.
זיכרו,
הילדים שלכם לא יאמינו בעצמם אם אתם עצמכם לא תאמינו בהם. ואין סיבה שלא תאמינו, הם כבר הוכיחו את עצמם!
אתם מגלים שקשה לכם?
זקוקים להדרכה כדי לעבור את התהליך בקלות?
אני מזמינה אתכם למפגש פרטני שיעשה לכם סדר בראש או להרצאה להורים: גמילה מחיתולים
שלום,
בני בן 4 (ילד שלישי האחרון במשפחה), גמול כבר מגיל שנתיים בערך, הגמילה עברה דיי חלק ועוד בפעוטון עשה צרכים בשרותים.
השנה עלה לגן עיריה (רב גילאי 3-6), הגננת המובילה נהדרת וכך גם רוב הצוות למעט אחת מהסייעות שבאינטואיציה שלי משהו שם לא זורם…. לא הרבה אחרי תחילת השנה הילד התחיל לפספס קקי בתחתונים (באחת הפעמים אותה סייעת התקשרה שנגיע לקחת אותו)… הפספוסים התחילו בגן ולאט לאט עברו גם לבית….. שוחחתי עם הגננת, ניסינו לברר איתו ומולם אם קורה משהו בגן, אם כועסים עליו כשהוא מפספס או משהו והוא אומר שלא….
בתקופת הקורונה כשלא הייתה מסגרת, הצלחנו עם טבלת הצלחות וכו להגיע שוב למצב של שליטה מלאה, אבל מאז שחזר לגן שוב חלה רגרסיה (בעיקר בבית. בדכ מתאפק וטועו שאין לו עד שמפספס בתחתונים או עד שכבר ממש מתחיל לצאת)…. ניסינו להסביר, להתעלם, הוא מרגיש כבר שזה מכעיס ומאכזב אותנו כי הוא כבר גדול ובוגר……
יש לציין שלא היו שינויים נוספים בבית או במשפחה….
מה עושים?!?!
רוני שלום,
אני שמחה לשמוע שהיו תקופות שלא היו בריחות של קקי, זה מעיד על יכולתו של הנך לשלוט בצרכים שלו.
לא תמיד נמצא את הסיבה המדויקת לפספוסים של קקי, בדרך כלל הם נוסעים מקושי רגשי כלשהו.
אני מאמינה שכשבנך ירגיש מחוזק ובטוח בעצמו, הפספוסים יפסיקו,
בייעוץ אני נותנת לכם כלים לחזק אותו ולדרכים להגיב לפספוסים כך שהם יצטמצמו ויפסיקו.
אשמח לעזור,
הפגישות הן עם ההורים בלבד,
בכפר סבא או בוידאו,
אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת להתקשר 0542455815
אודיל
היי הבת שלי בת שנתיים ושלושה חודשים היתה גמולה פרפקט חודש היתה אומרת כשיש לה פיפי ורצה לעשות.
פתאום הפסיקה לא אומרת עושה בתחתונים ולא אומרת אפילו שעשתה נשארת רטובה וטוב לה ככה.
אם לוקחים אותה עושה בשירותים אבל זה לא ימנע ממנה לעשות שוב בתחתונים חצי שעה אחכ.
מה שהזוי שהיתה גמולה לחלוטין בלי פספוס סמכתי עליה והיא הודיעה כשצריך אפילו בלילה.
לא היה לנו שום שינוי בבית הכל שגרתי והיא לא בגן נכנסת רק שנה הבאה
שרה שלום,
אני שמחה שהיתה הצלחה בגמילה והבת שלך הראתה עצמאות ושליטה.
הרטבה חוזרת היא בדרך כלל סימפטום של מתח רגשי שהילד חווה,
קראתי שלא היה שינוי בבית,
האם היה שינוי במעגלים קצת יותר רחוקים מהילדה? אולי משהו שקשור אליכם והיא לא יודעת.
היא עשויה להרגיש את המתח שלכם ולהגיב אליו.
דבר נוסף, לעיתים (רחוקות) הרטבה נובעת מדלקת בדרכי השתן, אולי כדאי לבדוק.
במידה ואין שיפור, ואם את מרגישה שנושא הפספוסים הופך להיות נוכח במיחסים בינכם,
אני ממליצה להתייעץ עם אשת מקצוע,
בברכה,
אודיל