The post מה עושים בנסיעות עם ילד בגמילה מחיתולים appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post יש לי ילד מתוק appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post מה באמת ילדים צריכים מההורים appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post ישורת אחרונה לקראת תחילת שנת לימודים appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post קניות בסופר, נחשב זמן איכות עם הילד? appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post מציאות בעידן הקורונה 4 – להפעיל את הגוף appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post מציאות בעידן הקורונה 3 – הקשבה appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post מציאות בעידן הקורונה 2 – תחושת ערך appeared first on אודיל רוזנפלד.

איך מתווכים לילדים את המצב בעקבות הקורונה

מציאות קורונה,

הורים יקרים, בימים הקרובים אכתוב לכם פוסטים קצרים שיוכלו לתת כיוון להתנהלות מיטיבה במציאות עידן וירוס הקורונה.

אפשר לומר שאת המציאות הנוכחית אף אחד מאיתנו לא חווה.

וכל אחד מאיתנו מגיב באופן שונה,

והילדים,

גם להם המצב לא מוכר,

זה לא ממש חופש,

הם לא נשארו בבית מפני שלא הרגישו טוב (טפו טפו)

אמא ו/או אבא שנמצאים איתם בבית, אולי גם מנסים לעבוד במהלך היום

הדבר הראשון שאני ממליצה הוא תיווך מותאם.

תיווך התואם את גילם ומצבם הרגשי.

התקשורת מפחידה, מעמיסה, חוזרת על עצמה, וזה יכול ליצור חרדה מיותרת.

צמצמו את חשיפתם לתקשורת.

אתם,

קבלו את המידע ההכרחי לכם,

והעבירו לילדים רק את המידע הנחוץ להם:

מה המשמעות של המילה קורונה שהם שומעים כל היום.

חיידקים ווירוסים – שאנחנו לא יכולים לראות אותם אבל הם יכולים לעבור מאחד לשני ולגרום לנו לחלות,

הסבירו להם למה הם לא יכולים לבקר את סבא וסבתא בימים אלו, וצרו קשר בוידאו עם קרובי משפחה

בעיקר, תספרו להם איך אנחנו יכולים לשמור על עצמנו

לשטוף ידיים – הפכו את שטיפת הילדים לנעימה

לאכול בריא – הזדמנות לספר להם איך האוכל יכול לחזק את הגוף שלנו

להפעיל את הגוף – גם בבית, אפשר לקפוץ, להתגלגל על מזרן, להרים ולהוריד ידיים ועוד

ומה אם אתם בחרדה?
מאוד טבעי לחשוש בתקופה כזו,

אתם בטח זוכרים את ההסבר בטיסות להתנהלות בשעת חרום,

"אם אתם טסים עם ילדים, שימו קודם לעצמכם את מסכת החמצן ורק אחר כך שימו את המסכה לילד"

אז גם פה, דאגו לכם למקור הרגעה, כדי שתוכלו להיות כמה שיותר רגועים ליד הילדים.

אתם מוזמנים להעלות שאלות בקשר לתיווך המציאות לילדים, אני מבטיחה לענות.

יום נעים

The post מציאות בעידן הקורונה 1 – תיווך לילדים appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post אם תמשיכי להתנהג ככה לא יבואו אליך יותר חברים appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post איך לחגוג בצורה קצת אחרת שנת בר מצווה ובת מצווה #2 appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post על פורטנייט, אסטרטגיה והורות appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post על הורות והתנהלות בוקר appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post ימים ראשונים בגן בלי חיתול appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post האמת? שקר! appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post 10 כללים להצבת חוקים וגבולות מוצלחים בבית appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post איך לעזור לילד להפסיק לבכות appeared first on אודיל רוזנפלד.

רגרסיה אינה הכרחית, וכשהשינוי מלווה בהכנה ותמיכה רגשית, סיכוי גבוה שלא תהיה רגרסיה.
אני מאמינה שמחשבה יוצרת מציאות, לטוב ולרע, לכן השלב הראשון הוא להאמין בילד שהכל יהיה בסדר, והוא ימשיך לתפקד באופן תקין בתחום הגמילה.

מה זו רגרסיה בגמילה מחיתולים?

ילד שהשלים גמילה מחיתולים, שולט בסוגרים שלו והשליטה אינה מתבטלת או נעלמת. מה שקורה הוא שיש ירידה ביכולת ההקשבה למסרים שהגוף מעביר למוח, והילד אינו פונה לשרותים להתפנות בזמן. בסופו של דבר, הילד כבר לא מסוגל להתאפק והשתן, או הצואה יוצאים בתחתונים, באופן חלקי, או מלא.

אז בואו נראה מהם הגורמים לרגרסיה וכיצד מומולץ להתנהל עם הילד.

גורמים רגשיים?

הרטבה ושינה הם שני תחומים שמושפעים ממתח רגשי.

אם הילד חזר להרטיב, ביום או בלילה, נבדוק אם יש תחום כלשהו בחייו שעשוי לייצר מתח מסוים.

כאמור, שינויים ידועים כמו תחילת גם חדש, מעבר דירה, לידת אח/ות, יכולים להוות טריגר רגשי להרטבה חוזרת.

במידה ואנחנו לא יודעים את הגורם, נחפש קודם במעגל הישיר של הילד, האם חל שינו בצוות הגן, חבר טוב שלו עזב את הגן, אירוע שהשאיר בו חוויה שלילית. במשפחה המצומצמת, אם מישהו חלה או נעדר זמן רב.

אם נמצא את גורמי המתח שמשפיעים על הילד שלנו, נוכל לשוחח איתו ולבדוק איך הוא מרגיש, לאפשר לו מקום לשיתוף ונכיל את רגשותיו ובמידת הצורך להיעזר באיש מקצוע.

במידה ולא מצאנו במעגל הישיר של הילד, נבדוק אם אנחנו, ההורים, מצויים במתח, בעבודה או מסיבות אישיות. הילדים שלנו מרגישים את מצבנו הרגשי, ועשויים להגיב למתח או דאגה של ההורים, בין אם הוא ידוע ומוסבר להם ובין אם לא.

במקרה כזה, כדאי לשתף את הילדים ברגשות שלנו ואם ניתן, גם בגורמים להן. שכן ילדים שלא מקבלים הסברים, ינסו למצוא הסבר בעצמם והם עשויים להמציא מדמיונם את ההסבר. הדמיון שלהם עשוי להיות פרוע בהרבה מהמציאות וליצור מתח נוסף.

טיפול ותמיכה בילד שחווה מתח או קושי רגשי, עשוי בהחלט להפסיק את ההרטבה.

גורמים פיזיולוגים?

בתחום הפיזיולוגי, שינויי מזג אויר הינם גורם עיקרי לרגרסיה בגמיל הלילה. במקרה כזה הפתרון פשוט, חימום החדר או הלבשת הילד בפיג'מה חמה יותר.

לעיתים רחוקות, הרגסיה נגרמת בעקבות מחלה, כאן מומלץ לפנות לרופא.

איך להגיב להרטבה?
ילד שהיה יבש מספר חודשים וחוזר להרטיב ירגיש חוסר שליטה בגופו.

תגובת ההורים להרטבה תשפיע על הרגשה שלו לגבי ההרטבות, על היחסים בינם לבינו, וגם, על ההישנות שלה.
הילד זקוק לחיזוקים של סביבתו המשמעותית, שכן הוא חווה חוסר הצלחה שחוזרת על עצמה.

נוכל לעזור לו בתגובה עניינית ככל האפשר.

כשהילד מרטיב, נציין את מה שאנחנו רואים "המכנסיים שלך רטובים, צריך ללכת להחליף לבגדים יבשים" וניתן לו אפשרות לבחור, "את/ה רוצה ללכת להחליף לבד או שנלך יחד ואעזור לך?"

אפשר להוסיף משפט אופטימי כמו "זה יעבור, הגוף שלך יודע לעשות פיפי וקקי בשירותים"

בהתאם לבחירתו, מחליפים וחוזרים במה שעשינו קודם ההרטבה.

כל הערה נוספת עשויה להתפרש על ידי הילד כביקורת או שיפוטיות, ולגרום לו להרגיש עוד יותר רע עם עצמו. מה שיעכב את החזרה לשגרה.

איך אפשר להפסיק את זה?

באופן טבעי אנחנו רוצים להפסיק את ההרטבה,

כדי לחסוך לילד/ה שלנו ולנו מבוכה,

כדי לחסוך לעצמנו את תוספת הכביסות בבית,

כדי להפסיק את התסכול, האכזבה, ואף הייאוש  שבאים עם ההרטבה,

אבל בואו נזכור, שכמו בתהליך הגמילה עצמו, הסוגרים של הילדים שלנו הם בשליטתם בלבד.

לכן כדאי להמנע מלחזור ולהזכיר לילד שלנו ללכת לשרותים. התערבות כזו עשויה ליצור התנגדות מצידו והרבה תסכול מצידנו.
אפשר לומר בקול "אני הולכת לעשות פיפי". כך איננו מתערבים בגופו ויחד עם זאת מעלים למודעות שלו את ההקשבה לגוף.

לייצר זמן הורים

ילד שחוזר להרטיב מקבל הרבה תשומת לב סביב ההרטבה, החלפת הבגדים וההתגייסות שלנו לכל אלו.

תשומת הלב והדאגה שלנו, עשויים להביא לו תחושת ערך ומשמעות, ובכך לשמר את ההרטבה.

התייחסות ענינית להרטבה תסייע להפחית את מוטיב תחושת הערך שנוצרה ממנה. וכדי לספק תחושת ערך טובה, נקדיש זמן בו ואנחנו והילד מבלים יחד. מומלץ להשקיע בבילוי משותף, ולא מתנה חומרית. לצאת לרכב באופניים, לשחק בכדור, לצייר יחד. או כל דבר שנעים לשניכם לעשות יחד.

למילים יש עוצמה

לא תמיד קל להישאר רגוע לנוכח הרטבות גם כשאנחנו יודעים שהתגובה הרצויה היא זו התומכת.

הילדים שלכם זקוקים לאמונה שלכם שהרטבה היא זמנית. ויותר מכך, אתם זקוקים לאמונה הזו.

אימרו לעצמכם משפטים מחזקים. המשפטים יכולים להיות בסגנון:

הוא שולט בסוגרים שלו, זו תקופה והיא תעבור.

הוא לא עושה זאת בכוונה.

הוא זקוק לאמונה שלי שהוא יתגבר על האתגר הזה.

אני מסוגל/ת לתמוך בו בתהליך הזה.

כל משפט שיחזק אתכם ויעזור לכם לחזק את הילד שלכםף, יהיה טוב.

אפשר לתלות על המראה בחדר האמבטיה או על המקרר את המשפטים.

לסיכום, מעברים ושינויים גורמים לעיתים לילדים לחזור להרטיב ביום או בלילה. אמנם זוהי תופעה המתרחשת בגופו, אך תגובה תומכת ועניינית של ההורים תסייע לילד להתגבר על התופעה.

רוצים לקרוא עוד מאמרים שכתבתי העוסקים בהורות וילדים?
תוכלו למצוא  מבחר כאלה בחלוקה לנושאים:
גילאי גן ובית-ספר | תינוקות ופעוטות | גמילה מחיתולים, גמילה מקקי

מחפשים מידע בנושא אחר הקשור להורות?
מוזמנים לשלוח לי הודעת ווטסאפ
054-2455815
או לשלוח מייל
info@www.odile.co.il

The post כשהוא ייכנס לגן עיריה תהיה רגרסיה נכון? appeared first on אודיל רוזנפלד.

אז כשהמטבח מבולגן, זה אומר בשבילי הרבה.
זה אומר שהם לא הזמינו לעצמם אוטומטית Take away למרות שהם יכולים (לגדולים יש כסף והם יכולים להחליט שזה סדר העדיפויות שלהם).

שהם מרגישים מספיק בטוחים בעצמם להדליק את האש בכיריים ולהכין לעצמם אוכל מבושל, ואני לא מדברת רק על חביתה.

שהם משקיעים בעצמם ובחברים שלהם ולא מסתפקים בסנדויץ עם חומוס.

שהם יודעים שהם יכולים להשאיר כלים מלוכלכים אחריהם, כי או שאני אנקה אותם או שמקסימום, אם זה לא נראה לי, אני אבקש מהם לנקות ולסדר למחרת, כשהם קמים, בניגוד למה שאני הרגשתי בבית הורי, שהכל בו חייב להיות נקי ומסודר בכל נקודת זמן.

וזה גם אומר שאולי יש שאריות במקרר שאני אוכל להינות מהם ?

אז איך זה קרה?
את ענין המטבח אני זוקפת לזכות האיש שאיתי, מכיוון שהוא אביר המטבח בבית. מאז היותם צעירים מאוד, הוא היה משתף אותם בבישולים שלו. בין אם היו עומדים לידו על שרפרף ובין אם הוריד את התבנית לשולחן נמוך כדי שיגיעו אליו. ( חיפשתי תמונה ולצערי לא מצאתי, בעידן ללא סמארטפון, היינו פחות שולפים מצלמה בכל הזדמנות).
בחופש הגדול של כיתה ב' הבכור התחיל להיות אחראי על הפעלת מכונות הכביסה של כל בני הבית. ומאז זה התפקיד שלו בבית.
הם תמיד היו שותפים שלי לצביעת הקירות, אין גוון של צבע לקיר, לארונות מטבח או לכיסא, שאני לא מייצרת יחד עם האמצעית "מערבבת הצבעים", שיודעת בדיוק איזה צבע להוסיף כדי להגיע לגוון הרצוי לנו.

לכל אחד מהילדים יש תפקיד בבית, הם לוקחים חלק במשימות הבית באופן שוטף. הם בחרו את תפקיד שיהיו באחריותם ואחראים לבצע אותו, בתדירות שנדרשת. מהבאת בקבוקים למיחזור, ועד קיפול מגבות נקיות. מדי פעם הם מבקשים לבצע תפקיד אחר, ואז הם צריכים לפנות ל"בעל התפקיד" ולבקש החלפה.

הם אוהבים את זה?
כמו כל אדם שפוי, הם היו מעדיפים לבלות עם חברים או לנוח ולא לעשות את המשימה שלהם. האמת, גם אני הייתי מעדיפה לשכב על חוף הים ולא לשטוף כלים. אבל הם מבינים, הם מבינים את העובדה הבסיסית שאם לא מרוקנים את הפח, בשלב כלשהו, אין מקום יותר לזרוק בו זבל, ואנחנו מצידנו, כבר לפני כמה שנים, הבהרנו להם שאמא ואבא לא מתכוונים לעשות את כל הדברים האלו עבור כולם.

מעבר לכך שאנחנו באמת זקוקים לשיתוף פעולה שלהם בביצוע מטלות הבית, התפקיד שלנו הוא להכין אותם להיות מבוגרים אחרים ועצמאים ושיתוף הילדים במשימות הבית בהחלט מקדמת אותנו בהשגת מטרה הזו.

אז בעצם הם יכולים להכין לעצמם אוכל כל יום, לא?!
האמת ששקלתי את זה כשהבכור הגיע לגיל 18. הוא גם יודע לבשל בעצמו והוא גם אוכל הרבה!!!
אבל לא, בואו לא נגזים, ביומיום, האיש ואני מכינים אוכל לכל בני הבית, ויחד עם זאת, העובדה שהם יודעים להכין לעצמם מטעמים, נותנת להם חופש, אמונה בעצמם וביטחון עצמי.

אין גיל שהוא מוקדם מדי

אז הנה מה שאנחנו כהורים יכולים לעשות כדי שילדים יהיו שותפים בבית
• לאפשר – ילדים צעירים רוצים לעזור, הם צריכים שנאפשר להם לעשות זאת, ולא נחסום אותם במקומות שאנחנו חושבים שלא מתאימים להם. כי אז, אנחנו מייאשים אותם ומורידים להם את המוטיבציה להיות שותפים.
• אין גיל מוקדם מדי – גם תינוק שמושיט את היד כשאנחנו מלבישים אותו הוא תורם, אם נדגיש זאת, זה יעודד אותו להמשיך ולתרום.
• נתחיל במה שהם אוהבים – כמו שהמנה שבן הזוג הזמין במסעדה נראית יותר טעימה משלנו, הילד מעדיף לבצע משימות של "גדולים" ולא לאסוף צעצועים, ובביצוע המשימה, הוא מפתח את תחושת המסוגלות שלו והביטחון העצמי.
אז כשהוא מבקש לערוך שולחן, כדאי לאפשר לו, גם אם הוא עדיין לא אסף את הצעצועים שלו.
• נעודד עשייה – הנושא שנשים עליו את הדגש הוא נושא שהילדים יזכרו ויושפעו ממנו. כשהילדים שלי היו חוזרים עם בגדים מלאים כתמי בוץ מהגן, ידעתי שהם שיחקו בחצר, כדי לעודד אותם להמשיך לשחק בבוץ, התייחסתי לזה ולא לכתמים עצמם.
• פרפקציוניזם הוא האויב של העשייה – הילדים כנראה לא יבצעו את המטלות במהירות ובאיכות שאנחנו מבצעים אותם, הם עדיין לא מיומנים לכך. אם נצפה זאת מהם, ונעביר ביקורת על אופן הביצוע, הם עשויים להמנע בפעם הבאה מהעשייה.
• הדרכה – נשקיע זמן ללמד אותם, תוך מתן חופש ליישום בדרך שונה משלנו. החופש הגדול, הוא הזדמנות נפלאה להקדיש להדרכה.

לסיכום: ילדים צעירים רוצים להיות שותפים, ככל שנאפשר להם זאת, ככה הם יאמינו בעצמם ויפתחו אומץ ואופטימיות למלא משימות בחייהם.
בכל גיל הילדים שלנו יכולים להיות מועילים ותורמים, כדאי להתחיל מוקדם, כשהם עדיין רוצים לעשות זאת.

The post אני אוהבת לנקות אחרי הילדים שלי appeared first on אודיל רוזנפלד.

שמתי לב שפעם בתקופה כל אחת מהן קורסת, חוטפת מחלה כזו או אחרת, כאב שמשתק, ומוציא אותן מתפקוד. למספר ימים.
כאילו הגוף שלהן אומר "עכשיו אין לך ברירה! את חייבת להפסיק קצת לתת".
האמת, זה ממש נחמד שיש כזו חברה שאת רק צריכה לבקש והיא מעניקה לך, הקשבה, חיבוק, טיפול, מתנה קטנה. וזה מאוד מפתה לאחת כמוני (שיודעת לבקש) להמשיך להיות בצד הזה.

איזון, חברות וקבלה

אבל מה איתה? איפה אני בחברות הזו מאפשרת לה להיות בקבלה?
לפעמים אני ממש מרגישה שאני צריכה להתעקש על המקום הזה בשבילן, וגם בשבילי.

ומה עם הילדים שלנו?

אנחנו רוצים שהם ילמדו לתת. "תחלוק את החטיף שלך" "הוא האורח שלך, תן לו את המשחק"

אנחנו מעודדים את אלו שמעניקים, וקצת פחות את אלו שלא מעניקים.

ומצד שני, כשאנחנו מדברים עם חבר/ה על הילד הזה שלא חולק, אנחנו אומרים, "זה, לא פראייר, כשלא מתאים לו הוא לא מוותר", משמע זה קצת בסדר לי שהוא לא נותן.

מילת הקסם היא איזון.

כי מי שכל הזמן מעניק, קורס מדי פעם.
ומי שכל הזמן מקבל, לא יודע לתת.

ילדים, קבלה ונתינה

אנחנו כהורים, משפיעים על האיזון הזה.
ילדים שבדרך כלל נוטים להעניק, לתת, ברגעים בהם הם מביעים חוסר רצון לתת, הם בעצם מאפשרים לעצמם לשים את הרצונות שלהם לפני הנתינה,
אם נקבל את הסירוב הזה בהבנה, בעצם נאפשר להם ללמוד את האיזון.

כן, זה דורש מאיתנו דווקא ברגע שאנחנו רוצים מהם משהו ומקבלים סירוב, לקבל את הסירוב. ואיך לומר, לקבל אותו באהבה.

וליהפך, הילדים שנוטים להיות בצד המקבל, נמשיך לבקש מהם, נמשיך להאמין בהם שהם יכולים לחלוק, צעצוע, אהבה, נתינה.

לא נוותר, לעודד אותם כשהם עושים, גם אם זה עם פרצוף חמוץ, נודה להם על הנתינה, על העזרה.
לא נוותר להם כי לוותר להם זה אומר לוותר עליהם.

אנחנו רוצים שהילדים שלנו ילמדו את האיזון,

אנחנו רוצים שהם יקשיבו לעצמם ולרצונות שלהם וגם יראו את האחר.

גם וגם,
אז נאפשר להם להתאמן בצד הפחות חזק שלהם, בבית.
ואם צריך, נזמן וניצור להם אפשרויות אימון.
במודעות,
כי הנטיה שלנו היא להתייחס אליהם כמו שהם מציגים את עצמם,
לבקש מזה שנותן ועוזר,
ולא לבקש כבר מזה שמסרב בדרך כלל לתת.
כי ככה יותר קל לנו.

אז לא.
בואו נעזור לילדים שלנו להתגמש, להאמין שהם יכולים להיות גם וגם.
השינוי הזה זה אפשרי, בכל גיל.
ככל שנעזור להם לעשות אותו כשהם צעירים, זה יהיה יותר מהיר.

ותודה לחברות שלי שאתן חברות שלי.

The post על קבלה, נתינה וקריסת מערכות appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post ניסים בצורת ילדים appeared first on אודיל רוזנפלד.

שהבכור שלי נולד, ידעתי כבר לאיזה גן הוא ילך. התמזל מזלי שהכרתי בעלת גן פרטי שעליה סמכתי.

אבל כשהוא הגיע לגיל 3 הוא היה צריך לעבור לגן אחר. כך שלא ממש הצלחתי להתחמק מהמשימה לחפש עבורו את מקום הכי מתאים.

כך או כך, כל הורה צריך בשלב זה או אחר להחליט באיזו מסגרת חינוכית הוא מפקיד את ילדיו. ואנחנו נדרשים למשימה הזו מספר פעמים במהלך היותנו הורים.

אז איך בוחרים את המסגר המתאימה ביותר עבור האוצרות היקרים שלנו?

למאמר שלי שפורסם באתר מילון האוכל של ישראל

The post איך לבחור גן לילד שלנו? appeared first on אודיל רוזנפלד.

מה עשינו לו?

הורים טריים לילד שני דואגים בעיקר לרגשותיו של הילד הבכור בבית. התינוק צורך זמן טיפול ואנרגיות, ביום ובלילה וכבר אי אפשר לתת את אותה תשומת הלב שהכיר הבכור לפני לידת התינוק.
אם נסתכל על התנהגות ילדים בחודשים הראשונים אחרי לידת תינוק, נוכל בטעות לחשוב שההחלטה להביא ילד נוסף למשפחה אינה טובה עבורו.
שהוא מתחיל לבטא רגשות שליליים, כלפינו או כלפי התינוק והסביבה. זה השלב שרגשי האשמה וההתלבטויות מציפים אותנו. כי אנחנו יודעים שעד לא מזמן נתנו לו להרגיש שהוא מיוחד, מקסים, אהוב, והיינו פנויים אליו כשרק ביקש.
וזה, כבר לא יחזור להיות כמו שהיה פעם.
אבל האמת היא שאנחנו יכולים לתת לילד שלנו להרגיש טוב, אם רק נדע למה הוא זקוק באמת.

אז איך נותנים לילד להמשיך להרגיש מיוחד גם אחרי שנולד לו אח?

• אחד על אחד – הילד שלכם היה רגיל לקבל אתכם רק בשבילו. יחד עם הצורך בהרגשה שהוא חלק מהמשפחה שהתרחבה, הוא זקוק להמשיך להרגיש שהוא ייחודי. הקדישו זמן שבו אתם רק איתו, ללא האח. זמן לבילוי משותף, בבית או מחוצה לו.
  כדאי שיהיה לו זמן כזה באופן קבוע, ושהוא יבחר מה תעשו בזמן הזה.
• אתה גדול – עד אתמול, הוא היה "התינוק" שלכם, ולא ממש משנה בן כמה הוא היה. יכול להיות שהוא נראה פתאום ענק ליד התינוק אבל עדיין, חשוב להתייחס אליו לפי גילו. אם אתם רוצים שירגיש גדול, תראו לו את היתרונות של היותו בוגר יותר מהתינוק.
  אימרו לו כמה טוב שהוא יודע לדבר ויכול לומר לכם מה הוא רוצה וצריך ואתם לא צריכים לנחש זאת מהבכי שלו.
  חזקו אותו כשהוא לוקח לבד צעצוע שהוא רוצה לשחק בו.
  ציינו כשאתם מבלים יחד את היתרון בהיותו בוגר ומתאים לבילוי המשותף, גן שעשועים, הצגה, נסיעה באופנים ועוד.
• אפשרו לו להועיל – ילדים מקבלים תחושת ערך גדולה מעצם היותם תורמים ומועילים לאנשים שחשובים להם. אפשרו לו להועיל במשימות שקשורות אליו ולבית בכלל.
  ציינו בפניו כמה הוא מועיל ותורם כשהוא מתפשט לבד, שם את הבגדים שלו בסל כביסה, ועוד.
  אפשר גם להציע ממנו לעזור עם התינוק, אבל לקבל בהבנה אם הוא מסרב.
• אתה יחיד ומיוחד –הכי פשוט שיש, ציינו בפני במה הוא מיוחד. מה אתם אוהבים בו, בגופו, במעשים שלו, באופיו.
  כך תחזקו בו את התחושה שאמנם יש לו אח או אחות שדומים לו אבל זה לא מפחית מהייחודיות שלו.
• חבקו, נשקו, ולטפו – פעוט או ילד שיש לו אח תינוק, מבחין בראש ובראשונה בכך שאנחנו מחבקים, נושאים, מנדנדים את התינוק הצעיר, והרבה. המשיכו לחבק ולנשק גם את הבכור, ציינו בפניו כמה המגע שלו נעים, הזמינו אותו לחבק אתכם ולנשק אתכם. כשאתם מאכילים את התינוק, הזמינו אותו לשבת קרוב אליכם.
• האח המאוהב – המתנה הכי גדולה שתינוק נותן לאח גדול הוא האהבה. תינוקות מעניקים את החיוכים הכי גדולים שלהם לאחיהם הגדולים. הם גם נרגעים לעיתים קרובות רק מלראות את אחיהם. בכל פעם שזה קורה, ציינו בפני הילד שלכם עובדה זו.
• אתה מקנא – קנאה אינה רגש מולד, היא רגש נרכש. ילד שנולד לו אח ירצה לקבל את אותו יחס שקיבל לפני לידת האח, הוא יבקש דברים בדיוק מתי שאתם מאכילים או משכיבים את התינוק ואולי אפילו יבקש להחזיר את התינוק לבית יולדות. אם נגיד לו שהוא מקנא, הוא ילמד את המושג ויבין שזה משהו שאנחנו מיחסים לו משמעות שלילית. אם נכיר ברצון שלו וברגשותיו, גם אם לא נוכל לספק אותם באותו רגע, הוא ילמד שרגשותיו לגיטימיים וירגיש טוב עם עצמו.

אחים הם מתנה עבור ילד, יש תקופות שזה לא נראה כך בכלל. ככל שנדע להתיחס לכל ילד על פי צרכיו הפיזיים והרגשיים, כך הוא ירגיש יחיד ומיוחד גם עם אחים נוספים בבית.

The post איך נעזור לילד להרגיש מיוחד גם אחרי שנולד לו אח appeared first on אודיל רוזנפלד.

פסח הוא ציון דרך בשבילי, פעמיים עמדתי לפני החג בשבוע 39 להיריון ותהיתי אם זה יקרה לפני או אחרי ליל הסדר.

שניים מילדיי נולדו בתחילת אפריל, שאלו אותי בבית יולדות אם אני מורה (מסתבר שזה תאריך מאוד שווה למורות ללדת), אבל הייתי אז עדיין מהנדסת.
כך שגם את בר ובת המצווה שלהם חגגנו סביב פסח.

כשהבכור היה בן 10, היו לי אז 3 שנים לפני בר מצווה שלו, אבל הנושא העסיק אותי כי ידעתי שאני רוצה לציין את האירוע בדרך משמעותית ונוספת על המסיבה והעלייה לתורה.

כמי שגדלה בקיבוץ, התחברתי לחוויה שלי בשנת הבת מצווה, ביצענו במהלך כל השנה משימות שונות, חלקן אישיות וחלקן קבוצתיות. כשכל משימה מטרתה לזמן לנו התנסות חדשה ומיוחדת שנוגעת לערכים שונים.

האיש שאיתי, התחבר לרעיון ויחד יצרנו 12 משימות, אותן נבקש מבן שלנו לבצע במהלך השנה שבין יום הולדתו ה-12 ועד בר המצווה. משימה אחת בכל חודש.

את המשימות הצגנו לו ביום הולדתו השנים עשר, אמרנו לו שהוא יכול לבקש לא לבצע מסימה מסוימת ונשנה את אופן הביצוע שלה כך שתשמר מהות המשימה והערך שרצינו להדגיש בה.

לשמחתנו, הוא קיבל את הרעיון בשמחה. הרעיון לא היה חדש עבורו כי חבר שהתאמן איתו ביצע משימות דומות שנה לפני כן.

חלק מהמשימות היו אישית, חלקן משפחתיות, ואחרות נועדו לביצוע עם חברים. היו משימות שהותאמו לתחומי הענין שלו, ואחרות בתחומים שלא הכיר.

המשימות כללו הכנה מראש, הוא היה אחראי לתכנון לוח הזמנים הן של ההכנה והן של ביצוע המשימה.

המשימות זימנו לו זמן משותף עם אמא, אבא, וגם משפחה מורחבת, מה שלא תמיד בא לידי ביטוי ביומיום, ובטח שלא בגיל הזה.

אחרי שנתיים, ביום ההולדת ה-11 של הבת, היה לה כבר ברור שזו הדרך שגם היא תחווה את שנת הבת מצווה שלה, כמובן שהתאמנו את המשימות לתחומי הענין שלה.

למען הסר ספק, חגגנו לשניהם גם את הארוע עצמו. סגנון והיקף המסיבה היו בחירה שלהם. הקצבנו תקציב לאירוע, ואפשרנו להם לבחור בין מסיבה גדולה וממוסחרת, למסיבה צנועה בחצר ביתנו ונסיעה לחו"ל לחוויה נוספת.

לשמחתנו, שניהם בחרו לנצל את התקציב לנסיעה לחו"ל, וככה זכינו לעוד בילוי משותף וחוויתי איתם.

אז אתם בטח כבר סקרנים לדעת מה היו המשימות.
הנה המשימות שלו:

• בייביסיטר על אחיך ואחותך – אתה אחראי עליהם בערב בו אמא ואבא יוצאים לבלות
• משימת התנדבות – התנדבות בגן של ילדים עם צרכים מיוחדים, אחת לשבוע במשך חודש
• טיול תרמילאים – טיול במשך 4 ימים עם תרמיל על הגב
• משימת הפתעה – משימה שתקבל ללא התרעה מוקדמת ותגלה בהפתעה את תוכנה
• תכנון טיול משפחתי באחד מהאתרים ההיסטוריים בארץ – תכנון, הכנה והדרכה של טיול למשפחה המצומצמת
• סיום מרוץ 10 ק"מ – השתתפות במרוץ שאורכו 10 ק"מ, כולל אימונים למרוץ
• הכנת משחק אסטרטגי – תכנון, והכנה של משחק אסטרטגי המתאים לגילאי הנפשות המשפחה. לצורך הכנת המשחק עומדים לרשותך 30 ₪
• הכנת ארוחה למשפחה המורחבת – הארוחה תכלול מאכלים מסורתיים של המשפחה, אותם תלמד להכין מהשבתות שלך
• הכנת סרט בנושא שתבחר – תכנון, צילום ועריכת סרט אשר יוקרן למשפחה משימה זו, ניתן לבצע ביחד עם חבר/ים
• פעילות של סוף שבוע בחווה אקולוגית – היכרות עם צורת החיים בחווה דרך לקיחת חלק במשימות היומיום בה
• תכנון ארוחות למשפחה – תכנון מצרכים ומנות לארוחות המשפחה למשך שבוע אחד

ואלו שלה:

• טיול תרמילאים – טיול במשך 4 ימים עם תרמיל על הגב
• משימת התנדבות – התנדבות בגן של ילדים עם צרכים מיוחדים, אחת לשבוע במשך חודש
• העברת שיעור ציור לקבוצת ילדים
• התנסות בעבודה עליה תקבלי תשלום
• תכנון טיול משפחתי באחד מהאתרים ההיסטוריים בארץ – תכנון, הכנה והדרכה של טיול למשפחה המצומצמת
• הכנת משחק יצירתי למשפחה תכנון, והכנה של משחק יצירתי המתאים למשפחה המצומצמת. לצורך הכנת המשחק עומדים לרשותך 30 ₪
• משימת הפתעה – משימה שתקבל ללא התרעה מוקדמת ותגלה בהפתעה את תוכנה
• תכנון טיול משפחתי באחד מהאתרים ההיסטוריים בארץ – תכנון, הכנה והדרכה של טיול למשפחה המצומצמת
• הכנת סרט / סרט אנימציה בנושא שתבחרי
• יצירת ציור שייתרם למקום ציבורי לפי בחירתך – ציור על קנבס / קרטון/ /נייר בגודל 1X5 מטר
• פעילות של סוף שבוע בחווה אקולוגית – היכרות עם צורת החיים בחווה דרך לקיחת חלק במשימות היומיום בה.
• תכנון ארוחות למשפחה – תכנון מצרכים ומנות לארוחות המשפחה למשך שבוע אחד

במהלך כל השנה, היה עיסוק סביב המשימות, הילדים שילבו את ביצוען בלוח הזמנים שלהם והצליחו לבצע כמעט את כולן.

הילדים שלנו נהנו לבצע את המשימות, זכו לחוויות חדשות שחיזקו את האמונה שלהם בעצמם ואת תחושת המסוגלות שלהם, וכולנו זכינו לזמן משפחה מהנה.

גיל המצוות הוא גיל שבו הילדים מתענינים בעיקר בחברים שלהם, ומוצאים בהם מקום לבילוי, שיתוף, ונחמה. ואנחנו לפעמים טועים לחשוב שאנחנו מפסיקים להיות חשובים ומשמעותיים עבורם.

דווקא אז אנחנו משפיעים מאוד, רק בדרך שונה. ואנחנו צריכים למצוא את האיזון בין להיות ולשחרר. השהיה והבילוי המשותף כבר אינם מובנים מאליהם, ואם אנחנו רוצים לשמר אותם, עלינו להיות יצירתיים ויוזמים, תוך הכרת העולם הפנימי ותחומי הענין של ילדנו.

המשימות האלו עזרו לנו ליצור את הזמן המשותף.

לאחר בקשות חוזרות, החלטתי לחלוק איתכם את רשימת משימות בר מצווה שקיימנו עם בני הבכור,

תוכלו להשתמש ברשימה זו כבסיס ליצירהת רשימה משלכם על פי הערכים החשובים לכם ואופים של בנכם / בתכם.

אני אשמח לחלוק עוד מידע עם הורים שמעוניינים לאמץ את הרעיון.

אודיל

אם אתם סקרנים להכיר אותי קצת יותר, תוכלו לקרוא עלי כאן
בנוסף לפוסט האישי שקראתם זה עתה, אתם מוזמנים לעיין במגוון הפוסטים המקצועיים להורים המעונינים לבסס סמכות הורית בוטחת תוך שמירה על יחסים טובים עם הילדים

The post איך לחגוג בצורה קצת אחרת שנת בר מצווה ובת מצווה appeared first on אודיל רוזנפלד.

• הדגש בה הוא על ההווה – נתמקד בכאן ועכשיו
• אין בה מדידה – היומיום של ילדנו עמוס במדידה, זה מקום להנות מהעשייה עצמה
• מטרתה הנאה, ולא תפוקות – רוב הילדים שלנו כנראה לא יהיו פרימה בלרינה, או שחקני NBA
• יש בה חופש ובחירה

כל אלו, שונים ממאפיני העבודה ומקנים לילדים כישורים נוספים. העבודה של הילדים שלנו היא מסגרת הגן / בי"ס.

אני מאוד ממליצה לא למנוע מילד חוג בגלל התנהגות לא נאותה. הרי הפעילות היא זו שמחזק ומעצימה את הילדים, וממקום זה, תבוא המוטיבציה להתנהגות חיובית.

The post איזה חוג מתאים לילד שלי? appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post אז איך היה בגן מתוקי? appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post "אמא, אני לא רוצה ללכת לגן!" appeared first on אודיל רוזנפלד.

Image courtesy of Stuart Miles / FreeDigitalPhotos.net

The post ממה אתה מפחד? אמרתי לך, כבר אין טילים! appeared first on אודיל רוזנפלד.

• לטפל בעצמנו כדי שנוכל לדאוג להם– בהוראות בטיחות במטוס מנחים את המבוגר בשעת חרום לשים קודם כל את מסכת החמצן לעצמו ואחר כך לילד שאיתו. כך נעשה גם עכשיו, נבצע מה שצריך ונכין את עצמנו כדי שנוכל להיות רגועים כשאנחנו עם הילדים.
נכין את המרחב המוגן בבית, נבדוק את מיקום המרחב המוגן כשאנחנו יוצאים מהבית, נתכנן את פעולותינו במידה ותתפוס אותנו אזעקה מחוץ לבית, או בעת נסיעה.

• אמרו לילדים את האמת, מותאמת לגיל וליכולת ההבנה של הילד. לילדים מעל גיל 4 אפשר לומר שיש מלחמה וחשוב לפרט כיצד אנחנו מגנים על עצמנו כשיש סכנה.

• דונו ופרטו את המצב על פי רמת הענין שלהם. אם הילדים זקוקים ליותר מידע, הם כבר ישאלו אתכם שאלות. ענו להם על השאלות בצורה קונקרטית, השתדלו לחסוך מהם את רמת החרדות שלכם.

• תארו להם מראש מה תעשו בעת אזעקה תנו להם תקפיד למקרה של כניסה למרחב מוגן, התפקיד יעזור להם להיות ממוקדים בעשייה לה אנו זקוקים בזמן המועט שיש לנו.

• ילדים מודאגים – עבור ילדים שמביעים חשש מהמצב, פרטו את אמצעי ההגנה וזהירות שננקטים. החל מהצבא וכוחות הביטחון ועד אליכם בבית.

• שגרה מרגיעה – עד כמה שניתן, נשמור על שגרה קיימת. ואם לא ניתן, ניצור שגרה חדשה עליה נספר לילדים. יש בה בשגרה תחושה של יציבות ושליטה במצב וזה רק יכול להועיל בימים אלו.

• אם הילדים שלכם מהסוג החוקר, הכינו את עצמכם. חישבו על תשובות שתרצו לתת להם לשאלות השונות ואיספו את המידע הדרוש לכם לכך. מותר בהחלט להגיד שאתם לא יודעים לפעמים ואז תלכו לבדוק ותחזרו אליהם עם תשובה.

• היו אופטימיים – ילדים הם אופטימיים מטבעם, בימים כאלו, חלקנו קצת פחות. חשוב שלא נבטל את האופטימיות שלהם ואולי להיפך, ננסה קצת להידבק בה.

• התקשורת לא תורמת – חיסכו מהילדים את התמונות החוזרות ונישנות של הטילים והדיונים הפוליטיים/צבאיים. עם ילדים גדולים אפשר לראות כמה דקות אבל אח"כ לסגור את הטלויזיה.

• שתפו ברגשות, לא בעוצמות – הילדים שלנו מרגישים אותנו, תמיד. נשתף אותם במצב ובמה שאנחנו מרגישים. ויחד עם זה, הם צריכים להרגיש מאיתנו ביטחון, כדי שהם יוכלו להיות בטוחים. בין אם החלטנו לשלוח אותם לגן או להשאיר אותם בבית, אנחנו, והם דרכנו, צריכים להרגיש שזה הדבר הנכון ביותר עבורם.

אני מאחלת לכולנו ימים שקטים!

The post מה? מלחמה? appeared first on אודיל רוזנפלד.

"אין לו סבלנות"

"הוא לא מסוגל לשחק לבד דקה"

אנחנו מודאגים, כי נדמה לנו שהילד שלנו מתקשה במיומנות שנראית לנו חשובה עבורו.

יש שני דברים שאני ממליצה להורים לעשות בעניין:

1. לקחת פנקס ועט ולהתבונן היטב בילד, ולרשום לעצמנו כל פעם שהוא כן מפגין את אותה מיומנות שלגביה אנחנו מודאגים, סביר להניח שבסוף השבוע, נהיה קצת יותר מעודדים.
2. כדי שנוכל גם לחזק אצלו מיומנות זו, בכל פעם שאנחנו מזהים שהוא משתמש בה, נציין זאת בעיניו ונעודד אותו על כך. ופה יש קצ' כי לפעמים הוא יפגין את אותה תכונה מולנו וזה לא יהיה לנו כל כך נוח, כמו להפגין ביטחון עצמי בכך שהוא מתנגד לבקשה שלנו. במצב כזה נצטרך להחליט מה יותר חשוב לנו להדגיש באותו רגע.

The post נדמה לך שלילד שלך "אין את זה?" בוא נבדוק appeared first on אודיל רוזנפלד.

מוכר? בטח שמוכר, כמעט בכל בית ישנה תקופה שמפגשים בין ילדים אחר הצהריים הופכים לסיוט.

מוזמנים לקרוא מאמר שלי שפורסם בסלונה

The post איך לעזור לילד שמתקשה לארח חברים appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post ילד מאושר הוא ילד בריא- פתרונות פרקטיים לחיזוק מערכת החיסון בילדים ותינוקות appeared first on אודיל רוזנפלד.

אז מה אפשר לעשות?

מנשא – ניתן לשאת תינוק במנשא בד, בתנוחת ערסול, החל מהלידה. בין אם זה בד אחד ארוך או מנשאי "טבעות" למיניהם, מנשאים אלו הם המומלצים ביותר בחודשים הראשונים לחיי התינוק.
עבור תינוקות הסובלים מגזים, העיטוף והתנוחה העוברית בה הם נמצאים במנשא, מרגיעים בשעות הקשות של הגזים.

עיטוף – לעטוף ממש כמו  "בבושקה", עם שמיכת עיטוף ייעודית או שמיכת פלנל. העיטוף יוצר "חיבוק" ומרגיע את התינוק. תוכלו למצוא באינטרנט מגוון סרטים המסבירים כיצד לעטוף תינוק.

חליטת צמחים – מומלץ לאמהות מניקות להכין חליטה ולשתות לפחות 4 כוסות ביום. מרכיבי החליטה מגיעים לחלב האם ומקלים על התינוק.

1 כפית גרגירי שומר
1 כפית גרגירי אניס
אפשר להוסיף קצת הל
לבשל בשתי כוסות מים
אפשר להמתיק
האמא צריכה לשתות לפחות 4 כוסות ביום

כדור פיזיו – אם יש בידכם כדור פיזיו, שבו עליו כשהתינוק מחובק בידכם, או במנשא. קפצו קלות על הכדור, התנועה מרגיעה את התינוק, שכן הוא היה רגיל במשך 9 חודשים לתנועה כזו, בתוך הרחם.

תכשירים למיניהן – בתי המרקחת מלאים בתכשירים לטיפול בגזים של תינוקות. הורים מדווחים על חלקם שהם מקלים על הכאב. אין תכשיר אחד מומלץ ושימו לב שלא כולם עברו בדיקות רפואיות. לרוב, עד שאנחנו עושים סבב של כל התרופות, כבר עוברת תקופת הגזים.

תנוחת "נמר על ענף" – זוהי תנוחת אחיזה של התינוק בה הראש שלו לכיוון המרפק של המבוגר וכף היד של המבוגר אוחזת בבטן שלו. הלחץ העדין המופעל על הבטן מרגיע את הכאב. השעינו את גב התינוק על הבטן שלכם או הניחו את היד השניה על גב התינוק כדי הבטיח אחיזה בטוחה.

עזרה – התקופה הזו בהחלט יכולה להיות מייגעת. ואנחנו נהיים חסרי סבלנות או פשוט מאוד מתוסכלים על כך שהתינוק שלנו סובל ואנחנו לא יכלים לעזור לו. לפעמים ידיים רגועות יותר, של מישהו שכן ישן בלילה ופחות מחובר רגשית לכאב של התינוק, מעביר רוגע וביטחון לתינוק ומסייע בהרגעה.
אם אתם יכולים לקבל עזרה מקרובים ומכרים, אשריכם, אם לא, תשקלו לקבל עזרה בתשלום. תראו את זה כמשכנתא, לתקופה הזו יש השפעה על המשך היחסים שלכם עם התינוק הזה ולפעמים ההשקעה שווה כדי שתוכלו להיות יותר רגועים ופנויים לתינוק שלכם.

אז מתי זה באמת עובר? – לרוב כאבי הגזים מתחילים סביב גיל שבועיים ועוברים בגיל 4 חודשים, עצה שלי, אל תעמדו עם סטופר על השעון, לכ ממוצע יש יוצאים מן הכלל, ואם שתינוק שלכם נכלל עמם, אתם עשויים להתאכזב מאוד.

ואם כל זה לא עוזר?

באופן טבעי, כשהתינוק שלנו בוכה, אנחנו מנסים להבין מה הצורך שלו ולפתור אותו. כשהפעולה שלנו מביאה להפסקת הבכי, אנחנו נרגעים בעצמנו. יחד עם זאת, לפעמים, לא נוכל להפסיק את הבכי ואף יתכן שהתינוק זקוק לבכי עצמו, כדי לפרוק מתחים ורגשות. ואז, תפקידנו הוא לחבק אותו ולהכיל את אותו בכי.

The post הצילו! התינוק סובל מגזים appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post איך לבחור חוג לילד appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post איך להתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין? appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post מי קרא לזה חופשת לידה? appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post רעיונות ליום הולדת וליצירת עצמאות אצל ילדים appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post לא רק ביום המשפחה appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post כל העולם במה appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post הורות appeared first on אודיל רוזנפלד.