The post מציאות בעידן הקורונה 4 – להפעיל את הגוף appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post מציאות בעידן הקורונה 3 – הקשבה appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post מציאות בעידן הקורונה 2 – תחושת ערך appeared first on אודיל רוזנפלד.

איך מתווכים לילדים את המצב בעקבות הקורונה

מציאות קורונה,

הורים יקרים, בימים הקרובים אכתוב לכם פוסטים קצרים שיוכלו לתת כיוון להתנהלות מיטיבה במציאות עידן וירוס הקורונה.

אפשר לומר שאת המציאות הנוכחית אף אחד מאיתנו לא חווה.

וכל אחד מאיתנו מגיב באופן שונה,

והילדים,

גם להם המצב לא מוכר,

זה לא ממש חופש,

הם לא נשארו בבית מפני שלא הרגישו טוב (טפו טפו)

אמא ו/או אבא שנמצאים איתם בבית, אולי גם מנסים לעבוד במהלך היום

הדבר הראשון שאני ממליצה הוא תיווך מותאם.

תיווך התואם את גילם ומצבם הרגשי.

התקשורת מפחידה, מעמיסה, חוזרת על עצמה, וזה יכול ליצור חרדה מיותרת.

צמצמו את חשיפתם לתקשורת.

אתם,

קבלו את המידע ההכרחי לכם,

והעבירו לילדים רק את המידע הנחוץ להם:

מה המשמעות של המילה קורונה שהם שומעים כל היום.

חיידקים ווירוסים – שאנחנו לא יכולים לראות אותם אבל הם יכולים לעבור מאחד לשני ולגרום לנו לחלות,

הסבירו להם למה הם לא יכולים לבקר את סבא וסבתא בימים אלו, וצרו קשר בוידאו עם קרובי משפחה

בעיקר, תספרו להם איך אנחנו יכולים לשמור על עצמנו

לשטוף ידיים – הפכו את שטיפת הילדים לנעימה

לאכול בריא – הזדמנות לספר להם איך האוכל יכול לחזק את הגוף שלנו

להפעיל את הגוף – גם בבית, אפשר לקפוץ, להתגלגל על מזרן, להרים ולהוריד ידיים ועוד

ומה אם אתם בחרדה?
מאוד טבעי לחשוש בתקופה כזו,

אתם בטח זוכרים את ההסבר בטיסות להתנהלות בשעת חרום,

"אם אתם טסים עם ילדים, שימו קודם לעצמכם את מסכת החמצן ורק אחר כך שימו את המסכה לילד"

אז גם פה, דאגו לכם למקור הרגעה, כדי שתוכלו להיות כמה שיותר רגועים ליד הילדים.

אתם מוזמנים להעלות שאלות בקשר לתיווך המציאות לילדים, אני מבטיחה לענות.

יום נעים

The post מציאות בעידן הקורונה 1 – תיווך לילדים appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post אם תמשיכי להתנהג ככה לא יבואו אליך יותר חברים appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post איך לחגוג בצורה קצת אחרת שנת בר מצווה ובת מצווה #2 appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post על הורות והתנהלות בוקר appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post ימים ראשונים בגן בלי חיתול appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post האמת? שקר! appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post 10 כללים להצבת חוקים וגבולות מוצלחים בבית appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post איך לעזור לילד להפסיק לבכות appeared first on אודיל רוזנפלד.

רגרסיה אינה הכרחית, וכשהשינוי מלווה בהכנה ותמיכה רגשית, סיכוי גבוה שלא תהיה רגרסיה.
אני מאמינה שמחשבה יוצרת מציאות, לטוב ולרע, לכן השלב הראשון הוא להאמין בילד שהכל יהיה בסדר, והוא ימשיך לתפקד באופן תקין בתחום הגמילה.

מה זו רגרסיה בגמילה מחיתולים?

ילד שהשלים גמילה מחיתולים, שולט בסוגרים שלו והשליטה אינה מתבטלת או נעלמת. מה שקורה הוא שיש ירידה ביכולת ההקשבה למסרים שהגוף מעביר למוח, והילד אינו פונה לשרותים להתפנות בזמן. בסופו של דבר, הילד כבר לא מסוגל להתאפק והשתן, או הצואה יוצאים בתחתונים, באופן חלקי, או מלא.

אז בואו נראה מהם הגורמים לרגרסיה וכיצד מומולץ להתנהל עם הילד.

גורמים רגשיים?

הרטבה ושינה הם שני תחומים שמושפעים ממתח רגשי.

אם הילד חזר להרטיב, ביום או בלילה, נבדוק אם יש תחום כלשהו בחייו שעשוי לייצר מתח מסוים.

כאמור, שינויים ידועים כמו תחילת גם חדש, מעבר דירה, לידת אח/ות, יכולים להוות טריגר רגשי להרטבה חוזרת.

במידה ואנחנו לא יודעים את הגורם, נחפש קודם במעגל הישיר של הילד, האם חל שינו בצוות הגן, חבר טוב שלו עזב את הגן, אירוע שהשאיר בו חוויה שלילית. במשפחה המצומצמת, אם מישהו חלה או נעדר זמן רב.

אם נמצא את גורמי המתח שמשפיעים על הילד שלנו, נוכל לשוחח איתו ולבדוק איך הוא מרגיש, לאפשר לו מקום לשיתוף ונכיל את רגשותיו ובמידת הצורך להיעזר באיש מקצוע.

במידה ולא מצאנו במעגל הישיר של הילד, נבדוק אם אנחנו, ההורים, מצויים במתח, בעבודה או מסיבות אישיות. הילדים שלנו מרגישים את מצבנו הרגשי, ועשויים להגיב למתח או דאגה של ההורים, בין אם הוא ידוע ומוסבר להם ובין אם לא.

במקרה כזה, כדאי לשתף את הילדים ברגשות שלנו ואם ניתן, גם בגורמים להן. שכן ילדים שלא מקבלים הסברים, ינסו למצוא הסבר בעצמם והם עשויים להמציא מדמיונם את ההסבר. הדמיון שלהם עשוי להיות פרוע בהרבה מהמציאות וליצור מתח נוסף.

טיפול ותמיכה בילד שחווה מתח או קושי רגשי, עשוי בהחלט להפסיק את ההרטבה.

גורמים פיזיולוגים?

בתחום הפיזיולוגי, שינויי מזג אויר הינם גורם עיקרי לרגרסיה בגמיל הלילה. במקרה כזה הפתרון פשוט, חימום החדר או הלבשת הילד בפיג'מה חמה יותר.

לעיתים רחוקות, הרגסיה נגרמת בעקבות מחלה, כאן מומלץ לפנות לרופא.

איך להגיב להרטבה?
ילד שהיה יבש מספר חודשים וחוזר להרטיב ירגיש חוסר שליטה בגופו.

תגובת ההורים להרטבה תשפיע על הרגשה שלו לגבי ההרטבות, על היחסים בינם לבינו, וגם, על ההישנות שלה.
הילד זקוק לחיזוקים של סביבתו המשמעותית, שכן הוא חווה חוסר הצלחה שחוזרת על עצמה.

נוכל לעזור לו בתגובה עניינית ככל האפשר.

כשהילד מרטיב, נציין את מה שאנחנו רואים "המכנסיים שלך רטובים, צריך ללכת להחליף לבגדים יבשים" וניתן לו אפשרות לבחור, "את/ה רוצה ללכת להחליף לבד או שנלך יחד ואעזור לך?"

אפשר להוסיף משפט אופטימי כמו "זה יעבור, הגוף שלך יודע לעשות פיפי וקקי בשירותים"

בהתאם לבחירתו, מחליפים וחוזרים במה שעשינו קודם ההרטבה.

כל הערה נוספת עשויה להתפרש על ידי הילד כביקורת או שיפוטיות, ולגרום לו להרגיש עוד יותר רע עם עצמו. מה שיעכב את החזרה לשגרה.

איך אפשר להפסיק את זה?

באופן טבעי אנחנו רוצים להפסיק את ההרטבה,

כדי לחסוך לילד/ה שלנו ולנו מבוכה,

כדי לחסוך לעצמנו את תוספת הכביסות בבית,

כדי להפסיק את התסכול, האכזבה, ואף הייאוש  שבאים עם ההרטבה,

אבל בואו נזכור, שכמו בתהליך הגמילה עצמו, הסוגרים של הילדים שלנו הם בשליטתם בלבד.

לכן כדאי להמנע מלחזור ולהזכיר לילד שלנו ללכת לשרותים. התערבות כזו עשויה ליצור התנגדות מצידו והרבה תסכול מצידנו.
אפשר לומר בקול "אני הולכת לעשות פיפי". כך איננו מתערבים בגופו ויחד עם זאת מעלים למודעות שלו את ההקשבה לגוף.

לייצר זמן הורים

ילד שחוזר להרטיב מקבל הרבה תשומת לב סביב ההרטבה, החלפת הבגדים וההתגייסות שלנו לכל אלו.

תשומת הלב והדאגה שלנו, עשויים להביא לו תחושת ערך ומשמעות, ובכך לשמר את ההרטבה.

התייחסות ענינית להרטבה תסייע להפחית את מוטיב תחושת הערך שנוצרה ממנה. וכדי לספק תחושת ערך טובה, נקדיש זמן בו ואנחנו והילד מבלים יחד. מומלץ להשקיע בבילוי משותף, ולא מתנה חומרית. לצאת לרכב באופניים, לשחק בכדור, לצייר יחד. או כל דבר שנעים לשניכם לעשות יחד.

למילים יש עוצמה

לא תמיד קל להישאר רגוע לנוכח הרטבות גם כשאנחנו יודעים שהתגובה הרצויה היא זו התומכת.

הילדים שלכם זקוקים לאמונה שלכם שהרטבה היא זמנית. ויותר מכך, אתם זקוקים לאמונה הזו.

אימרו לעצמכם משפטים מחזקים. המשפטים יכולים להיות בסגנון:

הוא שולט בסוגרים שלו, זו תקופה והיא תעבור.

הוא לא עושה זאת בכוונה.

הוא זקוק לאמונה שלי שהוא יתגבר על האתגר הזה.

אני מסוגל/ת לתמוך בו בתהליך הזה.

כל משפט שיחזק אתכם ויעזור לכם לחזק את הילד שלכםף, יהיה טוב.

אפשר לתלות על המראה בחדר האמבטיה או על המקרר את המשפטים.

לסיכום, מעברים ושינויים גורמים לעיתים לילדים לחזור להרטיב ביום או בלילה. אמנם זוהי תופעה המתרחשת בגופו, אך תגובה תומכת ועניינית של ההורים תסייע לילד להתגבר על התופעה.

רוצים לקרוא עוד מאמרים שכתבתי העוסקים בהורות וילדים?
תוכלו למצוא  מבחר כאלה בחלוקה לנושאים:
גילאי גן ובית-ספר | תינוקות ופעוטות | גמילה מחיתולים, גמילה מקקי

מחפשים מידע בנושא אחר הקשור להורות?
מוזמנים לשלוח לי הודעת ווטסאפ
054-2455815
או לשלוח מייל
info@www.odile.co.il

The post כשהוא ייכנס לגן עיריה תהיה רגרסיה נכון? appeared first on אודיל רוזנפלד.

לא בגלל שהנקתי את שלושתם

לא בגלל שהשקעתי שעות במשחקי קופסה

לא בגלל שאני מסיעה לחוגים

אלא בגלל המטבח.

מי שמכיר אותי מעל עשור, יודע ששנים לא ידעתי לבשל.

אל תדאגו, לא רעבנו בבית, פשוט האיש שאיתי היה מבשל (כן, אני יודע, אני ברת מזל!)

כשהיה טס לחו"ל והבכור (שהיה אז בן 3) היה רעב, הוא היה שואל אותי "אמא, מה את יודע לבשל?"
הייתי עונה את הרפרטואר הדל שלי: "אורז, פתיתים, או פסטה" סה, טו!

הילדים לעומת זאת, בילו כבר מגיל צעיר הרבה יותר ממני במטבח, עם אבא שלהם.

הוא היה משתף אותם בבישולים שלו, לא משנה מה הכין, הוא היה מצליח לתת להם תפקיד.

בהמשך, כשהם בגרו קצת ואני מדי פעם נדרשתי בכל זאת לבשל, לא פעם הייתי עומדת מתוסכלת, כי שרפתי משהו בתנור, או שהתבשיל יצא חסר טעם חילוטין.

ואז, הייתי מגייסת אותם שיעזרו לי,
"מתוקה, בואי תוסיפי תבלינים", "חמוד, מה אתה בוחר להכין להיום?"

מדי פעם הייתי מצליחה להוציא משהו טעים בעצמי, והילדים היו אומרים "אמא, יצא טעים אפילו". הם בעצם הפכו להיות המעודדים שלי ?
אז למה זה עושה אותי אמא טובה?

חוזקות וחולשות ומה שבניהן

כי הילדים שלי חווים גם אמא שלא מצליחה, שיודעת לקבל עזרה, שלא מנסה להסתיר את חולשותיה,

הם מקבלים ביטחון ותחושת ערך שהם יכולים לעזור לי, באמת!
שבעצם, במשימה הזו, הם מצליחים יותר ממני. וזה לגמרי בסדר מצידי. אני לא מרגישה שאני צריכה להיות טובה בזה, רק בגלל שאני "אמא".

כשאנחנו חושפים את חולשותינו ואמיצים דיינו להיות "לא מושלמים" מול הילדים שלנו, הם מקבלים בצורה קלה יותר את החולשות שלהם.

הם גדלים באווירה שבה אפשר לחשוף ולדבר על כישלונות ולא רק על ההצלחות. וזה מעודד אותם לשתף אותנו בחוויות של חוסר הצלחה.

הם לומדים להסתמך על נקודות החוזק שלהם כבסיסי להתמודדות עם נקודות החולשה להם.

הם מקבלים הזדמנות להיות תורמים ומועילים לנו, הסביבה המשמעותית להם ובכך מתפתחת תחושת המסוגלות שלהם.

וזה, מהווה קרקע פוריה לפיתוח ביטחון עצמי.

The post אני לא יודעת לבשל וזה עושה אותי אמא טובה יותר appeared first on אודיל רוזנפלד.

אז כשהמטבח מבולגן, זה אומר בשבילי הרבה.
זה אומר שהם לא הזמינו לעצמם אוטומטית Take away למרות שהם יכולים (לגדולים יש כסף והם יכולים להחליט שזה סדר העדיפויות שלהם).

שהם מרגישים מספיק בטוחים בעצמם להדליק את האש בכיריים ולהכין לעצמם אוכל מבושל, ואני לא מדברת רק על חביתה.

שהם משקיעים בעצמם ובחברים שלהם ולא מסתפקים בסנדויץ עם חומוס.

שהם יודעים שהם יכולים להשאיר כלים מלוכלכים אחריהם, כי או שאני אנקה אותם או שמקסימום, אם זה לא נראה לי, אני אבקש מהם לנקות ולסדר למחרת, כשהם קמים, בניגוד למה שאני הרגשתי בבית הורי, שהכל בו חייב להיות נקי ומסודר בכל נקודת זמן.

וזה גם אומר שאולי יש שאריות במקרר שאני אוכל להינות מהם ?

אז איך זה קרה?
את ענין המטבח אני זוקפת לזכות האיש שאיתי, מכיוון שהוא אביר המטבח בבית. מאז היותם צעירים מאוד, הוא היה משתף אותם בבישולים שלו. בין אם היו עומדים לידו על שרפרף ובין אם הוריד את התבנית לשולחן נמוך כדי שיגיעו אליו. ( חיפשתי תמונה ולצערי לא מצאתי, בעידן ללא סמארטפון, היינו פחות שולפים מצלמה בכל הזדמנות).
בחופש הגדול של כיתה ב' הבכור התחיל להיות אחראי על הפעלת מכונות הכביסה של כל בני הבית. ומאז זה התפקיד שלו בבית.
הם תמיד היו שותפים שלי לצביעת הקירות, אין גוון של צבע לקיר, לארונות מטבח או לכיסא, שאני לא מייצרת יחד עם האמצעית "מערבבת הצבעים", שיודעת בדיוק איזה צבע להוסיף כדי להגיע לגוון הרצוי לנו.

לכל אחד מהילדים יש תפקיד בבית, הם לוקחים חלק במשימות הבית באופן שוטף. הם בחרו את תפקיד שיהיו באחריותם ואחראים לבצע אותו, בתדירות שנדרשת. מהבאת בקבוקים למיחזור, ועד קיפול מגבות נקיות. מדי פעם הם מבקשים לבצע תפקיד אחר, ואז הם צריכים לפנות ל"בעל התפקיד" ולבקש החלפה.

הם אוהבים את זה?
כמו כל אדם שפוי, הם היו מעדיפים לבלות עם חברים או לנוח ולא לעשות את המשימה שלהם. האמת, גם אני הייתי מעדיפה לשכב על חוף הים ולא לשטוף כלים. אבל הם מבינים, הם מבינים את העובדה הבסיסית שאם לא מרוקנים את הפח, בשלב כלשהו, אין מקום יותר לזרוק בו זבל, ואנחנו מצידנו, כבר לפני כמה שנים, הבהרנו להם שאמא ואבא לא מתכוונים לעשות את כל הדברים האלו עבור כולם.

מעבר לכך שאנחנו באמת זקוקים לשיתוף פעולה שלהם בביצוע מטלות הבית, התפקיד שלנו הוא להכין אותם להיות מבוגרים אחרים ועצמאים ושיתוף הילדים במשימות הבית בהחלט מקדמת אותנו בהשגת מטרה הזו.

אז בעצם הם יכולים להכין לעצמם אוכל כל יום, לא?!
האמת ששקלתי את זה כשהבכור הגיע לגיל 18. הוא גם יודע לבשל בעצמו והוא גם אוכל הרבה!!!
אבל לא, בואו לא נגזים, ביומיום, האיש ואני מכינים אוכל לכל בני הבית, ויחד עם זאת, העובדה שהם יודעים להכין לעצמם מטעמים, נותנת להם חופש, אמונה בעצמם וביטחון עצמי.

אין גיל שהוא מוקדם מדי

אז הנה מה שאנחנו כהורים יכולים לעשות כדי שילדים יהיו שותפים בבית
• לאפשר – ילדים צעירים רוצים לעזור, הם צריכים שנאפשר להם לעשות זאת, ולא נחסום אותם במקומות שאנחנו חושבים שלא מתאימים להם. כי אז, אנחנו מייאשים אותם ומורידים להם את המוטיבציה להיות שותפים.
• אין גיל מוקדם מדי – גם תינוק שמושיט את היד כשאנחנו מלבישים אותו הוא תורם, אם נדגיש זאת, זה יעודד אותו להמשיך ולתרום.
• נתחיל במה שהם אוהבים – כמו שהמנה שבן הזוג הזמין במסעדה נראית יותר טעימה משלנו, הילד מעדיף לבצע משימות של "גדולים" ולא לאסוף צעצועים, ובביצוע המשימה, הוא מפתח את תחושת המסוגלות שלו והביטחון העצמי.
אז כשהוא מבקש לערוך שולחן, כדאי לאפשר לו, גם אם הוא עדיין לא אסף את הצעצועים שלו.
• נעודד עשייה – הנושא שנשים עליו את הדגש הוא נושא שהילדים יזכרו ויושפעו ממנו. כשהילדים שלי היו חוזרים עם בגדים מלאים כתמי בוץ מהגן, ידעתי שהם שיחקו בחצר, כדי לעודד אותם להמשיך לשחק בבוץ, התייחסתי לזה ולא לכתמים עצמם.
• פרפקציוניזם הוא האויב של העשייה – הילדים כנראה לא יבצעו את המטלות במהירות ובאיכות שאנחנו מבצעים אותם, הם עדיין לא מיומנים לכך. אם נצפה זאת מהם, ונעביר ביקורת על אופן הביצוע, הם עשויים להמנע בפעם הבאה מהעשייה.
• הדרכה – נשקיע זמן ללמד אותם, תוך מתן חופש ליישום בדרך שונה משלנו. החופש הגדול, הוא הזדמנות נפלאה להקדיש להדרכה.

לסיכום: ילדים צעירים רוצים להיות שותפים, ככל שנאפשר להם זאת, ככה הם יאמינו בעצמם ויפתחו אומץ ואופטימיות למלא משימות בחייהם.
בכל גיל הילדים שלנו יכולים להיות מועילים ותורמים, כדאי להתחיל מוקדם, כשהם עדיין רוצים לעשות זאת.

The post אני אוהבת לנקות אחרי הילדים שלי appeared first on אודיל רוזנפלד.

שמתי לב שפעם בתקופה כל אחת מהן קורסת, חוטפת מחלה כזו או אחרת, כאב שמשתק, ומוציא אותן מתפקוד. למספר ימים.
כאילו הגוף שלהן אומר "עכשיו אין לך ברירה! את חייבת להפסיק קצת לתת".
האמת, זה ממש נחמד שיש כזו חברה שאת רק צריכה לבקש והיא מעניקה לך, הקשבה, חיבוק, טיפול, מתנה קטנה. וזה מאוד מפתה לאחת כמוני (שיודעת לבקש) להמשיך להיות בצד הזה.

איזון, חברות וקבלה

אבל מה איתה? איפה אני בחברות הזו מאפשרת לה להיות בקבלה?
לפעמים אני ממש מרגישה שאני צריכה להתעקש על המקום הזה בשבילן, וגם בשבילי.

ומה עם הילדים שלנו?

אנחנו רוצים שהם ילמדו לתת. "תחלוק את החטיף שלך" "הוא האורח שלך, תן לו את המשחק"

אנחנו מעודדים את אלו שמעניקים, וקצת פחות את אלו שלא מעניקים.

ומצד שני, כשאנחנו מדברים עם חבר/ה על הילד הזה שלא חולק, אנחנו אומרים, "זה, לא פראייר, כשלא מתאים לו הוא לא מוותר", משמע זה קצת בסדר לי שהוא לא נותן.

מילת הקסם היא איזון.

כי מי שכל הזמן מעניק, קורס מדי פעם.
ומי שכל הזמן מקבל, לא יודע לתת.

ילדים, קבלה ונתינה

אנחנו כהורים, משפיעים על האיזון הזה.
ילדים שבדרך כלל נוטים להעניק, לתת, ברגעים בהם הם מביעים חוסר רצון לתת, הם בעצם מאפשרים לעצמם לשים את הרצונות שלהם לפני הנתינה,
אם נקבל את הסירוב הזה בהבנה, בעצם נאפשר להם ללמוד את האיזון.

כן, זה דורש מאיתנו דווקא ברגע שאנחנו רוצים מהם משהו ומקבלים סירוב, לקבל את הסירוב. ואיך לומר, לקבל אותו באהבה.

וליהפך, הילדים שנוטים להיות בצד המקבל, נמשיך לבקש מהם, נמשיך להאמין בהם שהם יכולים לחלוק, צעצוע, אהבה, נתינה.

לא נוותר, לעודד אותם כשהם עושים, גם אם זה עם פרצוף חמוץ, נודה להם על הנתינה, על העזרה.
לא נוותר להם כי לוותר להם זה אומר לוותר עליהם.

אנחנו רוצים שהילדים שלנו ילמדו את האיזון,

אנחנו רוצים שהם יקשיבו לעצמם ולרצונות שלהם וגם יראו את האחר.

גם וגם,
אז נאפשר להם להתאמן בצד הפחות חזק שלהם, בבית.
ואם צריך, נזמן וניצור להם אפשרויות אימון.
במודעות,
כי הנטיה שלנו היא להתייחס אליהם כמו שהם מציגים את עצמם,
לבקש מזה שנותן ועוזר,
ולא לבקש כבר מזה שמסרב בדרך כלל לתת.
כי ככה יותר קל לנו.

אז לא.
בואו נעזור לילדים שלנו להתגמש, להאמין שהם יכולים להיות גם וגם.
השינוי הזה זה אפשרי, בכל גיל.
ככל שנעזור להם לעשות אותו כשהם צעירים, זה יהיה יותר מהיר.

ותודה לחברות שלי שאתן חברות שלי.

The post על קבלה, נתינה וקריסת מערכות appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post ניסים בצורת ילדים appeared first on אודיל רוזנפלד.

זה אירוע שאנחנו, והמארחים שלנו חושבים ומתכוננים אליו, מתכננים את מעגל המשתתפים, את המיקום, את התפריט, ומה עם הילדים?

הילדים נשארים בדרך כלל "מחוץ ללופ", ובערב עצמו אנחנו מצפים מהם להשתתף, להיות סבלניים ולקחת חלק פעיל. לא תמיד זה נראה פסטורלי כמו שרצינו ואנחנו מתאכזבים.

אז איך נעבור את הערב המיוחד הזה בשלום גם כשאנחנו מלווים בילדים:

• שימו את הדרמות המשפחתיות בצד – לא פעם ההתנהלות עוד לפני ערב החג ובחג עצמו משקפת את הקשר שלנו עם המשפחה המורחבת.
  ילדים לומדים על יחסים גם כשאנחנו לא מתכוונים לזה, אם לא מתחשק לכם לראות את גיסה הזועפת או את הדודה המבוגרת, שימו לב איך אתם מתקשרים את זה ליד הילדים.
  חישבו מה המסר שאתם רוצים להעביר לילדים לגבי מפגשים משפחתיים, האם המפגש חשוב ואתם יכולים להתגבר על חילוקי הדעות בינכם או שיותר חשוב לכם להביע את דעתכם בכל מחיר.
  זיכרו שיש הרבה הזדמנויות להגיד את דעתכם, ערב החג, הוא אולי לא ההזדמנות הטובה ביותר לכך.
• ילדים רעבים הם ילדים לא רגועים – במידה ואתם צופים שהילדים יהיו רעבים עוד לפני שלב האוכל, ארגנו להם ארוחה עוד לפני קריאת ההגדה או אפשרו להם לאכול תוך כדי קריאתה.
• עבור ילדים צעירים הגיעו עם עגלה למקרה שהילדים יתעייפו ותרצו להשכיב אותם לישון. גם אם הם לא רגילים להירדם בעגלה, תוכלו להשכיב אותם בתוכה אחרי שיירדמו, חד פעמי זה יכול לעבוד ולאפשר לכם להמשיך לבלות את הערב כשהם ישנים.
• "לא נעים" לא קיים – אתם צפויים להתארח בבית שפחות מוכר לכם, בקשו ותאמו עם המארחים את הצרכים שלכם, בין אם זה אוכל מוקדם, מקום שקט להשכיב את הילדים ועוד.
• לילדים הנמצאים בתהליך גמילה מחיתולים ועדיין מפספס פה ושם, הביאו סט בגדים חגיגי נוסף להחלפה ודאגו שישבו על כיסא שלא יינזק במידה ויהיה פספוס. זה יחסוך לכם ולהם מתח בערב עצמו.
• ילדים בוגרים – תאמו איתם מראש מדיניות לגבי טלפונים. הרי חוקי מרפי מגדירים שההתרחשויות החברתיות קורות בדיוק כשאנחנו מתיישבים לאכול. זה לא משנה שתגידו להם שכולם יושבים עכשיו לקריאת ההגדה, הם ממש ממש לא יכולים להתאפק כשהם שומעים את הצפצוף.
  תאמו איתם מראש אם הם יכולים לשבת לארוחה עם הטלפון, אולי אפשרו להם בפרקי זמן מסוימים לגשת לטלפון לבדוק הודעות ולחזור לשבת.
  קיימו שיחה פתוחה על כך והגיעו להסכמה, כדי לעורר מוטיבציה ושיתוף פעולה לעמוד במגבלה.
• הצטיידו במשחקים – ילדים צעירים מתקשים לשבת זמן ממושך ליד שולחן האוכל, בפרט כשאין הם סועדים. הביאו עמכם הפעלות שיוכלו לשחק בהם בזמן קריאת ההגדה. כגון דפים וצבעים לציור, לוח מחיק ועוד
• תאמו ציפיות – עם כל אחד מהילדים ועם עצמיכם. ליל הסדר הוא ערב ארוך ואם אתם מלווים בילדים צעירים, סביר להניח שלא ממש תוכלו לבלות את ליל הסדר כהלכתו, ברוגע, גם אם ממש הייתם רוצים.
  לפעמים, הציפיות שלנו הן שמחרבות לנו את ההנאה, אני ממליצה שתתאמו עם עצמיכם, מה סביר לצפות לגבי ישיבה והשתתפות של הילדים בקריאת ההגדה, מה אתם יכולים לצפות מהם ומה מראש צפוי לכישלון. אתם מכירים את הילדים שלכם כי טוב ולכן, מקסימום יהיו הפתעות לטובה.
• הפכו אותם לשותפים – כשאתם משוחחים עם הילדים לגבי ליל הסדר, שתפו אותם איפה הסדר מתקיים, מי יהיו הנוכחים, שאלו אותם מה הם היו מבקשים שיהיה או לא יהיה בערב הזה ושתפו אותם במה שאתם מבקשים מהם. אל תוותרו על השאלה "מה את/ה מוכן/נה לעשות כדי שיהיה לכולנו נעים?". אנחנו רגילים שכל האחריות לבילוי המשותף היא עלינו, אם נכניס אותם למעגל האחריות גם על בילויים משותפים, אנחנו מעבירים להם מסר שהם חלק מהענין ויכולים להשפיע.

לסיכום: ליל הסדר הוא אירוע יוצא דופן בחיי הילדים, ככל שנכין אותם ואת עצמנו אליו, תוך כבוד ושיתוף, כך גדל הסיכוי שהוא יהיה מהנה ורגוע לכולנו.

חג אביב שמח!

The post איך מתארגנים לליל הסדר עם ילדים appeared first on אודיל רוזנפלד.

כל משפחה בוחרת את הצלמ/ת שלה על פי פרמטרים רבים – אם זה תיק העבודות, המלצות, שיחה עם הצלמת, תקציב וכיוצא באלה.

אבל כולם – בלי יוצא מן הכלל – מגיעים עם חשש קל בבטן ממה שהולך לקרות שם, ומשיחותיי עם הורים רבים, בייחוד הורים לתינוקות ופעוטות, השאלה שמנקרת במוחם היא "האם הילד/ה שלי ת/ישתף פעולה? "

אז הכנתי לכם את רשימת עשה ואל תעשה קצרה כדי לעזור לכם להתכונן בצורה הטובה ביותר, כך שלפחות בצד של שיתוף הפעולה של הילדים, תוכלו לבוא רגועים.

טיפ מס' 1 – הסבירו לילד בהתאם לגילו

אין מי שמכיר טוב ממכם את הילד הפרטי שלכם. אתם יודעים הכי טוב עד כמה מורכב יכול להיות ההסבר שתתנו לו. אבל מה שלא יהיה – אל תרבו יותר מדי בפרטים, ותודיעו לו הכי סמוך לאירוע. רק אם מדובר בילד שצריך הכנות מיוחדות והתארגנות רגשית ממושכת יותר, אז כדאי ליידע מספר ימים מראש, אבל להודיע את זה בצורה לקונית, ולהתייחס לזה בשוויון נפש.

אני תמיד ממליצה ללקוחות שלי לספר שהולכים לבקר את _________ [השלימו פה את שם הצלמת שבחרתם), שהיא אישה מאוד נחמדה, ויש לה מקום כייפי שאפשר לשחק בו, להיות ביחד ולהצטלם. והיא תכין לנו תמונות יפות שנוכל לתת ל__________ [סבתא/סבא/אדם אחר בעל משמעות בחיי הילד].

טיפ מס' 2 – אל תגזימו בתיאור החוויה (מראש)

יצירת ציפיות חיוביות היא דבר נהדר, אבל אני דווקא מציעה להגיע בלי לטפח ציפיות יתר אצל הילדים. אל תיכנסו לפרטים לגבי מה יהיה ומה לא יהיה, ואיך אתם חושבים שהילדים ירגישו וכד'. (בוודאי, אגב, אם זו גם הפעם הראשונה שלכם בחוויה הזו). אפילו אל תזכירו שתהיה שם מצלמה. אני מבטיחה לכם, שברגע שהם נכנסים לסטודיו, פוגשים את הצלמת (בהנחה שבחרתם צלמת מקצועית ומנוסה, סבלנית ועם גישה מעולה לילדים) – הם מפשירים תוך דקות ספורות, ומיד מרגישים בבית. ונהנים. זה הדבר הכי חשוב.

אפשר בהחלט לשתף אותם באיך אתם מרגישים לקראת הצילומים, למשל "אני מתרגשת, נראה לי שהולך להיות כייף" וכד'.

טיפ מס' 3 – תתארגנו יום קודם

סשן משפחה הוא תהליך שדורש הכנה. צלמות המשפחה לרוב שולחות המלצות מראש כיצד להתארגן לסשן מבחינת לבוש, איפור, ציוד נלווה וכד' – וזה יכול ליצור מצב שהבית קצת כמרקחה בשעות שלפני הצילומים. וזה משפיע גם על הילדים.

כיוון שיש להכין ציוד עבור כל בני המשפחה, מומלץ לעשות את ההכנות הטכניות לפחות ערב קודם: תעמדו מול הארון, תשקיעו מחשבה באיך תרצו שייראו התמונות המשפחתיות שלכם מבחינת לבוש, צבעוניות וסגנון, וכך תארגנו את התיק מספיק זמן מראש. ביום הצילומים רק תארזו חטיף קטן/תיק תינוק, וקדימה, לסטודיו או ללוקיישן שקבעתם עם הצלמת. וכמובן – לא לשכוח את התחפושת!

טיפ מס' 4 – תבואו ב"ראש שקט"

כמו שאני ממליצה לא לטפח ציפיות אצל הילדים, ולדווח להם בצורה הכי פשוטה וישירה לאן הולכים, אני ממליצה גם לא להיות מוטרדים בכך מדי בעצמכם. פשוט תבואו להנות. ולמה הכוונה?

הורים שמגיעים לחוצים/מוטרדים/עסוקים בדברים אחרים/חושבים על עבודה/צריכים להיות זמינים בטלפון לשיחה דחופה וכד' – כל אלה מעיבים על ההנאה של החוויה הבסיסית הזו של בילוי זמן איכות עם הילדים.

אל תעשו את זה "על הדרך". תהיו בתוך העניין בצורה מלאה.

עדיף שתכבו את הטלפון, ולא תקבעו דברים דחופים מיד לאחר הצילומים. כדי להנות בצורה מוחלטת, ושאנחנו (העומדים מאחורי המצלמה) נוכל ליצור עבורכם את התמונות הכי אותנטיות, מרגשות ומחמיאות – תחליטו שאתם מגיעים להנות, תישענו לאחור, תסמכו על הצלמת, ופשוט תזרמו עם האווירה הכייפית.

טיפ מס' 5 – שנו את התפיסה (mindset)

כהורים, אנחנו רגילים שהכל נופל על כתפינו. אבל צילומי משפחה, זו ההזדמנות האחת שלכם לשחרר ולהשתחרר, ולא לקחת על עצמכם את ניהול הצילומים.

נכון, החוויה היומיומית שלנו היא שאנחנו עצמנו עומדים מאחורי המצלמה ומנסים (לעיתים לשווא) להשיג את החיוכים ואת שיתוף הפעולה מהקטנטנים שלנו. אבל בסוף, צריך לזכור, אלה ילדים, שהם אנשים קטנים שלמים עם רצון ורעיונות משלהם (גם אם הם עוד לא מדברים).

ואת שיתוף הפעולה שלהם תפקידה של הצלמת להשיג. לא שלכם. לפחות לא הפעם.

לכן, אל תגידו להם לחייך, אל תגידו להם איך לשבת, מה לעשות ומה לא לעשות. תורידו את הצורך שלכם בלביים אותם, ותנו לאשת המקצוע שבחדר לעשות את הדבר שהיא מתמחה בו הכי טוב.

שיהיה לכולנו פורים שמח, וצילומי משפחה או פורים חוויתיים ונהדרים.

ענת גבע-שרון היא צלמת תינוקות, ילדים ומשפחה, המתמחה ביצירת ציוני דרך מצולמים עבור משפחות לאורך חייהן. בנוסף לחבילות צילומי הריון, ילדים ומשפחה, ענת מציעה את תוכנית "גוזלים" הייחודית, שמלווה בסדרת סשנים מצולמים את התפתחות התינוק מגיל לידה ועד גיל שנה.

הסטודיו המזמין והמאובזר של ענת ממוקם במרכז כפר סבא, עם חניה נוחה, ומשרת לקוחות מכל הארץ.

דף הפייסבוק

הבלוג של ענת

אימייל kesemishiphoto@gmail.com

טלפון: 054-4758591

האתר של ענת (יעלה בשבועות הקרובים): www.anatgevasharon.com

The post 5 טיפים להשגת שיתוף פעולה מהילדים בסשן צילומי משפחה (בפורים ובכלל) appeared first on אודיל רוזנפלד.

שהבכור שלי נולד, ידעתי כבר לאיזה גן הוא ילך. התמזל מזלי שהכרתי בעלת גן פרטי שעליה סמכתי.

אבל כשהוא הגיע לגיל 3 הוא היה צריך לעבור לגן אחר. כך שלא ממש הצלחתי להתחמק מהמשימה לחפש עבורו את מקום הכי מתאים.

כך או כך, כל הורה צריך בשלב זה או אחר להחליט באיזו מסגרת חינוכית הוא מפקיד את ילדיו. ואנחנו נדרשים למשימה הזו מספר פעמים במהלך היותנו הורים.

אז איך בוחרים את המסגר המתאימה ביותר עבור האוצרות היקרים שלנו?

למאמר שלי שפורסם באתר מילון האוכל של ישראל

The post איך לבחור גן לילד שלנו? appeared first on אודיל רוזנפלד.

"איך גילית?" שאלתי

"אני מציצה לו מדי פעם בטלפון, זה היה התנאי שלנו כשקנינו לו סמארט פון"

"ומה תעשי עכשיו?"

אין לי מושג!"

פעם, תקשורת בין הילדים היתה מתנהלת בעיקר בין כותלי בית הספר, שם המורים רואים ושומעים את התקשורת בין הילדים. היום היא מתרחשת כמעט 24 שעות ביממה, דרך קבוצות הוואטס אפ ומעט בפייסבוק, לה עדים לרוב רק הילדים.

בסוג תקשורת זו, נמצא לא פעם אמירות פוגעניות בין ילדים בתדירות ובעוצמה גבוהה מזו שמתרחשת פנים אל פנים, זאת לאור הקלות של כתיבת מילים במקלדת מבלי שעומד מול הילד ילד אחר.

ילדים בגילאי בי"ס יסודי ומטה, נולדו לעידן הסמארט פון, ורובם יכנסו מתישהו למעגלי קבוצות הוואטס אפ, מכיוון שהם מודעים לכך שזו חלק מהפלטפורמה החברתית והם רוצים להיות חלק ממנה.

לא פעם אנחנו עומדים חסרי אונים מול גילויי אלימות מילולית ברשת. כם לא מכירים מציאות אחרת, אבל אנחנו כם, יתפקידנו ללמד את ילדנו תקשורת בריאה וטובה.

איך נלמד את הילדים לנהל תקשורת מכבדת במדיה חברתית?

• קודם כל נקבל את מציאות – העובדה היא שכיום זהו חלק נכבד של התקשורת בין ילדים מרגע שקנינו להם טלפון, בעצם נתנו להם אישור לתקשר באופן זה. הניסיון למנוע מהם להיות חלק מקבוצות וואטס אפ רק יגרום למריבות בינינו לבינם ויגדיל את הסיכוי שנהיה ממודרים מן המתרחש בעולמם.
  מוטב שנקבל את העובדה הקיימת ונשקיע ביצירת ערוץ תקשורת פתוח עם הילדים שיאפשר לנו להיות בתמונה כשהילד שלנו יזדקק לנו.
• נשוחח על המורכבות – תקשורת דרך כתיבה היא לעיתים נוחה מאוד ולעיתים מייצרת חוסר הבנה. נשוחח עם הילדים על המורכבות הזו. מצד אחד, מאוד נוח להעביר אינפורמציה בהודעה, במקום לחכות שהצד השני יהיה פנוי לשיחת טלפון. מצד שני, כל מסר שאינו העברת אינפורמציה גרידא, עשוי להתפרש באופן שגוי כשנעביר אותו בהודעה כתובה.
  נראה להם הפיסוק, הניסוח ובחירת המילים צריכות להיות מדויקים כל כך על מנת שהמסר יועבר במדויק כאשר חסרים טון הדיבור והבעת הפנים. וגם אז, ל אבטוח שנצליחה.
• נשתף אותם – אם אתם מנהלים בעצמכם תקשורת בהודעות וואטס אפ או סמס, שתפו את הילדים במקרים של חוסר הבנה, במקרים שנפגעת מתגובה של מישהו אחר. כך תמחישו לילדכם את המורכבות הזו ועל הדרך, עצם השיתוף ייצר קרבה בינכם.
• אבל למה הם לא עוזבים את הטלפון? – אנחנו לא מרוצים מהעיסוק המוגבר שלהם בוואטס אפ אבל העובדה היא שהילדים שלנו מתקשים לעזוב את הטלפון מחשש לפספס אירועים חשובים שמתנהלים שם. במקום לנזוף בהם ולדרוש שיעזבו את הטלפון. אנחנו יכולים לעזור להם על ידי יצירת גבולות. אפשר לדוגמה להגדיר שבשעת ארוחה משותפת או בשעה שאנחנו מסיעים אותם לחוגים, הטלפונים מונחים בצד.
  ובזמנים אלו נדבר איתם, פחות חשוב הנושא, העיקר לקיים שיחה.
  יישום הגבולות יתקיים רק כאשר אנחנו נעמוד בהם ונהיה עקביים ומכבדים עם הבקשה מהילדים לעמוד בהם.
• דוגמה אישית מהמבוגרים – לא פעם נפגוש בפייסבוק השתלכויות של אנשים אחד על השני. אם בעולם המבוגרים זה קיים, אז יש לילדים מאיפה ללמוד. נשים לב איך אנחנו מביעים את דעתנו במדיות חברתיות.
  חוסר הסכמה הוא לגיטימי, וכשהילדים שומעים את הוריהם מביעים חוסר הסכמה ביניהם, או לגבי אנשים אחרים, באופן שמכבד את האחר, הם ילמדו לעשות זאת בעצמם.
  .
• איך נדע מה קורה בקבוצות בהן הם מעורבים? נשאל ונתעניין – לא נוכל לצפות שילדים ישתפו אותנו בכל ההתרחשויות החברתיות, אבל בהחלט נוכל מדי פעם לעשות "בדיקת דופק".
  אם שמענו על אירוע מסוים בתקשורת, או על אפליקציה חדשה שנראית לנו פוגענית, נשאל את הילדים שלנו אם הם מכירים ואם בחוג חבריהם זה קורה.
  גם אם הם יבחרו שלא לשתף אותנו הם ידעו שאנחנו נמצאים כאן עבורם.

למה שיענו לי בכלל?

אם קראתם עד כאן ואתם מגחכים כי ברור לכם שהילד שלכם לא ישתף פעולה עם הדברים, תשאלו את עצמכם מתי בפעם האחרונה ישבתם איתם לראות את תכנית הטלויזיה שהוא אוהב?
מה זה קשור?

אנחנו נוכל להשפיע ולהיות מעורבים בחיי הילדים שלנו רק אחרי שנייצר איתם ערוץ תקשורת פתוח. אז, לפני שאנחנו נכנסים בחקירות לקבוצות הוואטס אפ שלהם, כדאי שנתקרב אליהם באפיקים קצת פחות חודרניים. הבעת התענינות בתכנית טלויזיה או במשחק ספורט שילדנו צופה בו, תוכל לייצר קרבה כזו.
כך אנחנו מתקרבים אליו ומראים לו שהוא חשוב לנו. הבעת הענין פותחת הזדמנות לשיחה, ומשם השיחה יכולה להתפתח גם לתחומים נוספים.
גם אם זה לא קורה בפעם הראשונה, אם תתמידו בזה, תראו שזה רק יעשה טוב.

לסיכום, הדרך להשפעה חיובית על ילדנו מתחילה בתקשורת ויחסים טובים, בטח כשמדובר על נושא של תקשורת. וזה מסוג התחומים שאין דרך טובה יותר להשפיע וללמד אותם מאשר פשוט "לעשות את זה".

The post איך נלמד ילדים לנהל תקשורת טובה בעידן הוואטס אפ appeared first on אודיל רוזנפלד.

מה עשינו לו?

הורים טריים לילד שני דואגים בעיקר לרגשותיו של הילד הבכור בבית. התינוק צורך זמן טיפול ואנרגיות, ביום ובלילה וכבר אי אפשר לתת את אותה תשומת הלב שהכיר הבכור לפני לידת התינוק.
אם נסתכל על התנהגות ילדים בחודשים הראשונים אחרי לידת תינוק, נוכל בטעות לחשוב שההחלטה להביא ילד נוסף למשפחה אינה טובה עבורו.
שהוא מתחיל לבטא רגשות שליליים, כלפינו או כלפי התינוק והסביבה. זה השלב שרגשי האשמה וההתלבטויות מציפים אותנו. כי אנחנו יודעים שעד לא מזמן נתנו לו להרגיש שהוא מיוחד, מקסים, אהוב, והיינו פנויים אליו כשרק ביקש.
וזה, כבר לא יחזור להיות כמו שהיה פעם.
אבל האמת היא שאנחנו יכולים לתת לילד שלנו להרגיש טוב, אם רק נדע למה הוא זקוק באמת.

אז איך נותנים לילד להמשיך להרגיש מיוחד גם אחרי שנולד לו אח?

• אחד על אחד – הילד שלכם היה רגיל לקבל אתכם רק בשבילו. יחד עם הצורך בהרגשה שהוא חלק מהמשפחה שהתרחבה, הוא זקוק להמשיך להרגיש שהוא ייחודי. הקדישו זמן שבו אתם רק איתו, ללא האח. זמן לבילוי משותף, בבית או מחוצה לו.
  כדאי שיהיה לו זמן כזה באופן קבוע, ושהוא יבחר מה תעשו בזמן הזה.
• אתה גדול – עד אתמול, הוא היה "התינוק" שלכם, ולא ממש משנה בן כמה הוא היה. יכול להיות שהוא נראה פתאום ענק ליד התינוק אבל עדיין, חשוב להתייחס אליו לפי גילו. אם אתם רוצים שירגיש גדול, תראו לו את היתרונות של היותו בוגר יותר מהתינוק.
  אימרו לו כמה טוב שהוא יודע לדבר ויכול לומר לכם מה הוא רוצה וצריך ואתם לא צריכים לנחש זאת מהבכי שלו.
  חזקו אותו כשהוא לוקח לבד צעצוע שהוא רוצה לשחק בו.
  ציינו כשאתם מבלים יחד את היתרון בהיותו בוגר ומתאים לבילוי המשותף, גן שעשועים, הצגה, נסיעה באופנים ועוד.
• אפשרו לו להועיל – ילדים מקבלים תחושת ערך גדולה מעצם היותם תורמים ומועילים לאנשים שחשובים להם. אפשרו לו להועיל במשימות שקשורות אליו ולבית בכלל.
  ציינו בפניו כמה הוא מועיל ותורם כשהוא מתפשט לבד, שם את הבגדים שלו בסל כביסה, ועוד.
  אפשר גם להציע ממנו לעזור עם התינוק, אבל לקבל בהבנה אם הוא מסרב.
• אתה יחיד ומיוחד –הכי פשוט שיש, ציינו בפני במה הוא מיוחד. מה אתם אוהבים בו, בגופו, במעשים שלו, באופיו.
  כך תחזקו בו את התחושה שאמנם יש לו אח או אחות שדומים לו אבל זה לא מפחית מהייחודיות שלו.
• חבקו, נשקו, ולטפו – פעוט או ילד שיש לו אח תינוק, מבחין בראש ובראשונה בכך שאנחנו מחבקים, נושאים, מנדנדים את התינוק הצעיר, והרבה. המשיכו לחבק ולנשק גם את הבכור, ציינו בפניו כמה המגע שלו נעים, הזמינו אותו לחבק אתכם ולנשק אתכם. כשאתם מאכילים את התינוק, הזמינו אותו לשבת קרוב אליכם.
• האח המאוהב – המתנה הכי גדולה שתינוק נותן לאח גדול הוא האהבה. תינוקות מעניקים את החיוכים הכי גדולים שלהם לאחיהם הגדולים. הם גם נרגעים לעיתים קרובות רק מלראות את אחיהם. בכל פעם שזה קורה, ציינו בפני הילד שלכם עובדה זו.
• אתה מקנא – קנאה אינה רגש מולד, היא רגש נרכש. ילד שנולד לו אח ירצה לקבל את אותו יחס שקיבל לפני לידת האח, הוא יבקש דברים בדיוק מתי שאתם מאכילים או משכיבים את התינוק ואולי אפילו יבקש להחזיר את התינוק לבית יולדות. אם נגיד לו שהוא מקנא, הוא ילמד את המושג ויבין שזה משהו שאנחנו מיחסים לו משמעות שלילית. אם נכיר ברצון שלו וברגשותיו, גם אם לא נוכל לספק אותם באותו רגע, הוא ילמד שרגשותיו לגיטימיים וירגיש טוב עם עצמו.

אחים הם מתנה עבור ילד, יש תקופות שזה לא נראה כך בכלל. ככל שנדע להתיחס לכל ילד על פי צרכיו הפיזיים והרגשיים, כך הוא ירגיש יחיד ומיוחד גם עם אחים נוספים בבית.

The post איך נעזור לילד להרגיש מיוחד גם אחרי שנולד לו אח appeared first on אודיל רוזנפלד.

כל משפחתה ממוצעת מוציאה אלפי שקלים מדי שנה עבור בגדי הילדים. אם נרצה ואם לא כל כך… הילדים גדלים משנה לשנה ובגילאים הצעירים גם מיום ליום. כדי שלא נמצא את עצמנו שוב ושוב אם השאלה איך בזבזתי כה הרבה כסף על בגדי הילדים? או איך יכול להיות שהארון מפוצץ בבגדים אבל אין מה ללבוש? הכנתי עבורכם כמה טיפים לניצול החופש הגדול לתכנון נכון של מלתחת הילדים.

1. לפני הכל – בודקים מה יש בארון, נכון… סייל ממש ממש כדאי אבל זה אולי זול אבל לא חינם. ואין יותר יקר מפריט מיותר!!!
2. תשתפו את הילדים בסידור הארון. אם מדובר בגדולים אפשר לתת להם משימות מוגדרות ואם מדובר בקטנטנים אפשר לעשות זאת תוך כדי משחק. תופתעו לגלות איזה כייף זה יכול להיות!
3. סידור הארון אינו מדע מדויק אבל למדתי שהכי יעיל לרוב הביתים זה סידור הארון לפי לו"ז הילדים. תכינו רשימה של הפעולות שצפויות בחופש ולפיה תרשמו איזה בגדים צפויים להשתמש הילדים. זכרו, סידור נכון מונע ויכוחים והוצאות מיותרות…
4. השתמשו בקופסאות וסלסלות. גם כאן ניתן להפעיל את הילדים על ידי כיתוב של תכולת הקופסא, אפשר אפילו לעשות יצירה מקופסאות נעלים.
5. סדרו בפינה או מדף את הבגדים הכי שימושיים לקיץ. כל שאר הבגדים שכרגע אין בהם שימוש, שימו מאחור או אפילו במדפים למעלה.
6. כל מה שהילדים כבר לא משתמשים, מיד אבל מיד תפטרו מהם. תרומה תמיד ברוכה במחלקות רווחה בעיריות ויש הרבה עמותות שישמחו לקבל בגדי ילדים. אם הבגדים לא מתאימים לתרומה, יש מיכלים "בגדים למחזור" בכל עיר ושם ניתן להשליך את הבגדים.
7. הקפידו במידת האפשר לאחסן את הנעלים לא בתוך ארון הבגדים. השתמשו בארון נעלים בנפרד, עדיף בחדר כביסה. במיוחד בקיץ הילדים מזיעים הרבה ברגלים ונמצאים בחול ולכן גם אם נכבס את הנעלים ונאוורר, עדיין לא כדאי שיהיו עם הבגדים שעכשיו יצאו מכביסה.
8. אם אין לכם מקום ניפרד לנעלים או אין ארון נעלים, השתמשו בקופסאות נעלים מקרטון ותעשו פתח אוויר אפילו שנים, אחד מכל צד. כך תמנעו הרבה דברים לא נעימים…
9. הקפידו לנער את הנעלים מחוץ לבית (בגינה או בים – לא במעלית ולא בלובי של הבניין…). עדיף לאוורר בחוץ כמו במרפסת או על החלון ולשים טלק לתינוקות כדי לספוג את הלחות והריח. קיץ, חם ולח כבר אמרנו?
10. את כל החפצים של הבריכה והים, שימו ביחד בסלסלה נגישה, אבל בתוך הארון. כך תמנעו מלמצאו גלגל ים בין התחתונים או משקפת בתוך המקרר…. כן כן, כשיש ילדים קטנים הכל יכול לקרות.
11. אם יש לכם מתבגרים בבית (ליבי אתכם… חחח) ואם הם קונים לבד בגדים, תגדירו להם כמה מותר להוציא, ואם יש לכם דעה לגבי הסגנון (מיני קצר מדי, חולצות בטן, צמוד לא צמוד, טיפים לסטיילינג ועוד) תגדירו זאת מראש. אפילו אם אמרתם מיליון פעם, כשיוצאים לקניון בחופש עם חברים, במיוחד עם חברות, יש איזה כפתור במוח של מתבגרים שכתוב DELETE . הגדרת גבולות סגנון (עד כמה שניתן, כי הרי זה מתבגרים…) והגדלת תקציב מראש ימנעו הרבה ויכוחים והוצאות מיותרות.
12. השתמשו בתליה עד כמה שניתן. כך הבגד נשאר פחות מקומט ויותר מתאוורר.
13. השתמשו בסלסה כדי לשים כל פריט שתרצו להעביר לאח הבא בתור – כך תרוקנו את הסלסלה כל פעם שהיא מלאה ולא צריך לרוץ למחסן כל יום או לשים בשקית …שסביר מאוד להניח שהיא תהיה אי שם זרוקה באי השקיות ….
14. הקפידו כמה שניתן להלביש את הקטנים עם הבדים טבעיים כמו כותנה וויסקוזה. הם חומרים נעימים לגוף , נושמים ופחות מזיעים איתם.
15. החליפו מצעים ומגבות פעם בשבוע ותבדקו שאין סימני רטיבות על המגבות.
16. שמש שמש שמש – שמש יכולה להוריד כתמים, לייבש, להוות חומר אנטיבקטריאלי והיא בחינם. רק שימו לב לא להשאיר פרטים מבד יותר מדי זמן כיוון שיש בדים שיכולים לשנות צבע עם חשיפה ארוכה לשמש.

בעיקר תעשו כייף עם הילדים! חופש נעים!!!

טלי איגלמן-בלנקי, בעלת עסק פיטוקה – טקסטיל לילדים ותינוקות. מעצבת ומייצרת בארץ מכל הלב.
לפייסבוק של טלי

The post תכנון מלתחת ילדים בחופשת הקיץ appeared first on אודיל רוזנפלד.

פסח הוא ציון דרך בשבילי, פעמיים עמדתי לפני החג בשבוע 39 להיריון ותהיתי אם זה יקרה לפני או אחרי ליל הסדר.

שניים מילדיי נולדו בתחילת אפריל, שאלו אותי בבית יולדות אם אני מורה (מסתבר שזה תאריך מאוד שווה למורות ללדת), אבל הייתי אז עדיין מהנדסת.
כך שגם את בר ובת המצווה שלהם חגגנו סביב פסח.

כשהבכור היה בן 10, היו לי אז 3 שנים לפני בר מצווה שלו, אבל הנושא העסיק אותי כי ידעתי שאני רוצה לציין את האירוע בדרך משמעותית ונוספת על המסיבה והעלייה לתורה.

כמי שגדלה בקיבוץ, התחברתי לחוויה שלי בשנת הבת מצווה, ביצענו במהלך כל השנה משימות שונות, חלקן אישיות וחלקן קבוצתיות. כשכל משימה מטרתה לזמן לנו התנסות חדשה ומיוחדת שנוגעת לערכים שונים.

האיש שאיתי, התחבר לרעיון ויחד יצרנו 12 משימות, אותן נבקש מבן שלנו לבצע במהלך השנה שבין יום הולדתו ה-12 ועד בר המצווה. משימה אחת בכל חודש.

את המשימות הצגנו לו ביום הולדתו השנים עשר, אמרנו לו שהוא יכול לבקש לא לבצע מסימה מסוימת ונשנה את אופן הביצוע שלה כך שתשמר מהות המשימה והערך שרצינו להדגיש בה.

לשמחתנו, הוא קיבל את הרעיון בשמחה. הרעיון לא היה חדש עבורו כי חבר שהתאמן איתו ביצע משימות דומות שנה לפני כן.

חלק מהמשימות היו אישית, חלקן משפחתיות, ואחרות נועדו לביצוע עם חברים. היו משימות שהותאמו לתחומי הענין שלו, ואחרות בתחומים שלא הכיר.

המשימות כללו הכנה מראש, הוא היה אחראי לתכנון לוח הזמנים הן של ההכנה והן של ביצוע המשימה.

המשימות זימנו לו זמן משותף עם אמא, אבא, וגם משפחה מורחבת, מה שלא תמיד בא לידי ביטוי ביומיום, ובטח שלא בגיל הזה.

אחרי שנתיים, ביום ההולדת ה-11 של הבת, היה לה כבר ברור שזו הדרך שגם היא תחווה את שנת הבת מצווה שלה, כמובן שהתאמנו את המשימות לתחומי הענין שלה.

למען הסר ספק, חגגנו לשניהם גם את הארוע עצמו. סגנון והיקף המסיבה היו בחירה שלהם. הקצבנו תקציב לאירוע, ואפשרנו להם לבחור בין מסיבה גדולה וממוסחרת, למסיבה צנועה בחצר ביתנו ונסיעה לחו"ל לחוויה נוספת.

לשמחתנו, שניהם בחרו לנצל את התקציב לנסיעה לחו"ל, וככה זכינו לעוד בילוי משותף וחוויתי איתם.

אז אתם בטח כבר סקרנים לדעת מה היו המשימות.
הנה המשימות שלו:

• בייביסיטר על אחיך ואחותך – אתה אחראי עליהם בערב בו אמא ואבא יוצאים לבלות
• משימת התנדבות – התנדבות בגן של ילדים עם צרכים מיוחדים, אחת לשבוע במשך חודש
• טיול תרמילאים – טיול במשך 4 ימים עם תרמיל על הגב
• משימת הפתעה – משימה שתקבל ללא התרעה מוקדמת ותגלה בהפתעה את תוכנה
• תכנון טיול משפחתי באחד מהאתרים ההיסטוריים בארץ – תכנון, הכנה והדרכה של טיול למשפחה המצומצמת
• סיום מרוץ 10 ק"מ – השתתפות במרוץ שאורכו 10 ק"מ, כולל אימונים למרוץ
• הכנת משחק אסטרטגי – תכנון, והכנה של משחק אסטרטגי המתאים לגילאי הנפשות המשפחה. לצורך הכנת המשחק עומדים לרשותך 30 ₪
• הכנת ארוחה למשפחה המורחבת – הארוחה תכלול מאכלים מסורתיים של המשפחה, אותם תלמד להכין מהשבתות שלך
• הכנת סרט בנושא שתבחר – תכנון, צילום ועריכת סרט אשר יוקרן למשפחה משימה זו, ניתן לבצע ביחד עם חבר/ים
• פעילות של סוף שבוע בחווה אקולוגית – היכרות עם צורת החיים בחווה דרך לקיחת חלק במשימות היומיום בה
• תכנון ארוחות למשפחה – תכנון מצרכים ומנות לארוחות המשפחה למשך שבוע אחד

ואלו שלה:

• טיול תרמילאים – טיול במשך 4 ימים עם תרמיל על הגב
• משימת התנדבות – התנדבות בגן של ילדים עם צרכים מיוחדים, אחת לשבוע במשך חודש
• העברת שיעור ציור לקבוצת ילדים
• התנסות בעבודה עליה תקבלי תשלום
• תכנון טיול משפחתי באחד מהאתרים ההיסטוריים בארץ – תכנון, הכנה והדרכה של טיול למשפחה המצומצמת
• הכנת משחק יצירתי למשפחה תכנון, והכנה של משחק יצירתי המתאים למשפחה המצומצמת. לצורך הכנת המשחק עומדים לרשותך 30 ₪
• משימת הפתעה – משימה שתקבל ללא התרעה מוקדמת ותגלה בהפתעה את תוכנה
• תכנון טיול משפחתי באחד מהאתרים ההיסטוריים בארץ – תכנון, הכנה והדרכה של טיול למשפחה המצומצמת
• הכנת סרט / סרט אנימציה בנושא שתבחרי
• יצירת ציור שייתרם למקום ציבורי לפי בחירתך – ציור על קנבס / קרטון/ /נייר בגודל 1X5 מטר
• פעילות של סוף שבוע בחווה אקולוגית – היכרות עם צורת החיים בחווה דרך לקיחת חלק במשימות היומיום בה.
• תכנון ארוחות למשפחה – תכנון מצרכים ומנות לארוחות המשפחה למשך שבוע אחד

במהלך כל השנה, היה עיסוק סביב המשימות, הילדים שילבו את ביצוען בלוח הזמנים שלהם והצליחו לבצע כמעט את כולן.

הילדים שלנו נהנו לבצע את המשימות, זכו לחוויות חדשות שחיזקו את האמונה שלהם בעצמם ואת תחושת המסוגלות שלהם, וכולנו זכינו לזמן משפחה מהנה.

גיל המצוות הוא גיל שבו הילדים מתענינים בעיקר בחברים שלהם, ומוצאים בהם מקום לבילוי, שיתוף, ונחמה. ואנחנו לפעמים טועים לחשוב שאנחנו מפסיקים להיות חשובים ומשמעותיים עבורם.

דווקא אז אנחנו משפיעים מאוד, רק בדרך שונה. ואנחנו צריכים למצוא את האיזון בין להיות ולשחרר. השהיה והבילוי המשותף כבר אינם מובנים מאליהם, ואם אנחנו רוצים לשמר אותם, עלינו להיות יצירתיים ויוזמים, תוך הכרת העולם הפנימי ותחומי הענין של ילדנו.

המשימות האלו עזרו לנו ליצור את הזמן המשותף.

לאחר בקשות חוזרות, החלטתי לחלוק איתכם את רשימת משימות בר מצווה שקיימנו עם בני הבכור,

תוכלו להשתמש ברשימה זו כבסיס ליצירהת רשימה משלכם על פי הערכים החשובים לכם ואופים של בנכם / בתכם.

אני אשמח לחלוק עוד מידע עם הורים שמעוניינים לאמץ את הרעיון.

אודיל

אם אתם סקרנים להכיר אותי קצת יותר, תוכלו לקרוא עלי כאן
בנוסף לפוסט האישי שקראתם זה עתה, אתם מוזמנים לעיין במגוון הפוסטים המקצועיים להורים המעונינים לבסס סמכות הורית בוטחת תוך שמירה על יחסים טובים עם הילדים

The post איך לחגוג בצורה קצת אחרת שנת בר מצווה ובת מצווה appeared first on אודיל רוזנפלד.

• הדגש בה הוא על ההווה – נתמקד בכאן ועכשיו
• אין בה מדידה – היומיום של ילדנו עמוס במדידה, זה מקום להנות מהעשייה עצמה
• מטרתה הנאה, ולא תפוקות – רוב הילדים שלנו כנראה לא יהיו פרימה בלרינה, או שחקני NBA
• יש בה חופש ובחירה

כל אלו, שונים ממאפיני העבודה ומקנים לילדים כישורים נוספים. העבודה של הילדים שלנו היא מסגרת הגן / בי"ס.

אני מאוד ממליצה לא למנוע מילד חוג בגלל התנהגות לא נאותה. הרי הפעילות היא זו שמחזק ומעצימה את הילדים, וממקום זה, תבוא המוטיבציה להתנהגות חיובית.

The post איזה חוג מתאים לילד שלי? appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post אז איך היה בגן מתוקי? appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post "אמא, אני לא רוצה ללכת לגן!" appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post חשבון נפש, גם במשפחה appeared first on אודיל רוזנפלד.

כיתה א' – הכנה מציאותית

הדרישות בבית ספר שונות מהגן גם מבחינת הילד וגם מבחינתנו. הילד חייב להגיע בזמן, רשימת הציוד מחייבת, תלבושת אחידה, הכנת שיעור בית. כל אלו עשויים להלחיץ אותנו ההורים כי בעצם הם מחייבים גם אותנו לעמוד בהם. הכנת הילד צריכה להיות מציאותית, נציין את ההבדלים בין מה שהוא מכיר בגן לבין בית הספר, על מנת שידע לקראת מה הוא הולך הילד ונמנע מהפחדה עם הצגת בית הספר כמקום נוקשה ומאיים ולהסתפק בציון.

איך מצמצמים את הלחץ והויכוחים בהתארגנות הבוקר?
כניסת הילד לבי"ס מייצרת בהרבה בתים גורם מתח נוסף בהתארגנות הבוקר. הילד חייב להגיע בזמן לבית הספר! כדי לצמצם את הויכוחים והחיכוכים בבוקר נתארגן בהתאם:

• נכין רשימת משימות נדרשות בהתארגנות הבוקר.
• נעביר לערב הקודם משימות שאפשר לבצע מבעוד מועד.
• ניתן לילד לקבוע את הסדר בו הוא רוצה לבצע את המשימות.
• נקנה לו שעון מעורר ונלמד אותו להשתמש בו, תוך שהוא בוחר את השעה בה הוא רוצה להתעורר. (בבוקר, לא נוותר על חיבוק ונשיקה גם אם הילד התעורר מהשעון.)
• נבנה יחד טבלה עם רשימת המשימות ונתלה אותה במקום בולט בבית.

כיתה א' – אוי, שיעורי בית

זהו אחד מנושאי הויכוח הרווחים בין הורים לילדים בגילאי בי"ס. שיעורי הבית נועדו לתרגול החומר הנלמד בכיתה אבל חשיבותם העיקרית היא ללמד את הילד אחריות מה היא. ההתנהלות נכונה עם שיעורי הבית, כבר מתחילת הדרך, תוכל לבסס אחריות זו אצל הילד:

• בתחילת השנה נהיה יותר מעורבים כדי לעזור לו לבנות הרגלי למידה טובים, ובהדרגה נתרחק ונעביר את האחריות אליו.
• יחד עם הילד נבדוק מהו המקום המתאים ביותר בבית לשבת לעשות שיערי בית. הרבה ילדים מעדיפים להכין שיעורי בית בחברותה, מאשר להיות סגורים בחדר שלהם.
• נקבע את שעת הכנת השיעורים ביחד. אם הילד מציע שעה שנראית לנו לא נוחה, ניתן לו להתנסות כדי שהוא יחווה וילמד את השעות המתאימות לו.
• נעזור בארגון סביבת עבודה ונקרא לו את ההוראות כל עוד הוא לא יודע לקרוא אותן בעצמו.
• נהיה בסביבה כדי שיוכל לקרוא לנו אם יזקק לעזרה.
• המעורבות שלנו תפקידה לזהות קשיים במידה וקיימים ולא להיות שוטר שבודק אם הילד הכין שיעורים. את התוצאות של אי עשיית שיעורים נשאיר למערכת החינוך.

עולם של מדידה

בית הספר הוא מערכת בה הילד נמדד באופנים רבים. מצד המערכת ישנה מדידה של יכולת ההתמודדות הרגשית והחברתית, והן מדידה שכלית על ידי שיעורי בית ומבחנים.
מצד שותפים לספסל קיימת גם מדידה, של מי טוב יותר, למי יש יותר חברים, ומי יש תיק ממותג וכו.
הילדים שלנו זקוקים שנמשיך לראותו ללא המדידה הזו, אלא על המהות שלהם. בית הספר הוא אמנם מסגרת משמעותית בתוכה הם נדרשים להשתלב, אך בילד שלנו יש צדדים רבים שלא כולם באים לידי ביטוי או מוערכים במסגרת זו. את אותם צדדים, אנחנו ההורים צריכים לראות ולהזכיר לו ללא קשר למידת הצלחתו במסגרת בית הספר.

לסיכום:

בית הספר, עבור ילדנו, הוא חלק מבית הספר של החיים. בין אם אנחנו אוהבים את המערכת ובין אם לא, אנחנו כאן המלווים שצריכים לשים בצד את חוויות הילדות שלנו מבית הספר וחוויות העבר מול המערכת ולהיות, שם יחד עם הילד שלנו, בחוויות שאישיות שלו.
מהרגע שהילד מתחיל כיתה א', הנושא מעסיק אותנו מאוד. לכן אני בוחרת לדון בסדנאות ההורים גם בהתנהלות מול הילדים בנושא בית הספר.

The post כיתה א' – תום עידן התמימות? appeared first on אודיל רוזנפלד.

• כבר בשלב התכנון, נשלב את הילדים. ניתן לכל אחד מהם לבחור פעילות אחת שהיו רוצים לעשות בחופש. מתוקף תפקידנו כהורים נגיד מה ניתן לקיים ומה לא, ובמידת הצורך, נציע פעילות חלופית.
• נשאל אם יש משהו שהם מבקשים שלא יהיה בחופש. ונעשה כמיטב יכולתנו לעמוד בבקשה.
• נחלק את האחריות למשימות השונות בחופשה בין בני המשפחה, כל הורה וילד (אפשר כבר מגיל שנתיים) יבחר על מה הוא אחראי. אם זה לגבי אוכל, העמסת האוטו, תכנון מסלול טיול או כל משימה אחרת שרלוונטית לסוג החופשה.
• דבר אחרון, נשאל כל אחד מה הוא מוכן לתרום כדי שהחופשה תהיה מוצלחת, כאן מדובר במהות של החוויה המשפחתית.

כך אנחנו מאפשרים לילדים להרגיש שותפים מלאים בחופשה. (התמונה באדיבות אתר Imagebase.net)

בהדרכות הורים ובסדנה נשוחח על תאום ציפיות עם ילדים ותרומתו ליחסים טובים במשפחה. רוצים עוד פרטים? שילחו לי מייל info@odile.co.il

ואל תשכחו לספר לנו איך היתה החופשה שלכם.
(התמונה באדיבות אתר Imagebase.net)

The post איך ליצור אוירה טובה בחופשה משפחתית? appeared first on אודיל רוזנפלד.

Image courtesy of Stuart Miles / FreeDigitalPhotos.net

The post ממה אתה מפחד? אמרתי לך, כבר אין טילים! appeared first on אודיל רוזנפלד.

• לטפל בעצמנו כדי שנוכל לדאוג להם– בהוראות בטיחות במטוס מנחים את המבוגר בשעת חרום לשים קודם כל את מסכת החמצן לעצמו ואחר כך לילד שאיתו. כך נעשה גם עכשיו, נבצע מה שצריך ונכין את עצמנו כדי שנוכל להיות רגועים כשאנחנו עם הילדים.
נכין את המרחב המוגן בבית, נבדוק את מיקום המרחב המוגן כשאנחנו יוצאים מהבית, נתכנן את פעולותינו במידה ותתפוס אותנו אזעקה מחוץ לבית, או בעת נסיעה.

• אמרו לילדים את האמת, מותאמת לגיל וליכולת ההבנה של הילד. לילדים מעל גיל 4 אפשר לומר שיש מלחמה וחשוב לפרט כיצד אנחנו מגנים על עצמנו כשיש סכנה.

• דונו ופרטו את המצב על פי רמת הענין שלהם. אם הילדים זקוקים ליותר מידע, הם כבר ישאלו אתכם שאלות. ענו להם על השאלות בצורה קונקרטית, השתדלו לחסוך מהם את רמת החרדות שלכם.

• תארו להם מראש מה תעשו בעת אזעקה תנו להם תקפיד למקרה של כניסה למרחב מוגן, התפקיד יעזור להם להיות ממוקדים בעשייה לה אנו זקוקים בזמן המועט שיש לנו.

• ילדים מודאגים – עבור ילדים שמביעים חשש מהמצב, פרטו את אמצעי ההגנה וזהירות שננקטים. החל מהצבא וכוחות הביטחון ועד אליכם בבית.

• שגרה מרגיעה – עד כמה שניתן, נשמור על שגרה קיימת. ואם לא ניתן, ניצור שגרה חדשה עליה נספר לילדים. יש בה בשגרה תחושה של יציבות ושליטה במצב וזה רק יכול להועיל בימים אלו.

• אם הילדים שלכם מהסוג החוקר, הכינו את עצמכם. חישבו על תשובות שתרצו לתת להם לשאלות השונות ואיספו את המידע הדרוש לכם לכך. מותר בהחלט להגיד שאתם לא יודעים לפעמים ואז תלכו לבדוק ותחזרו אליהם עם תשובה.

• היו אופטימיים – ילדים הם אופטימיים מטבעם, בימים כאלו, חלקנו קצת פחות. חשוב שלא נבטל את האופטימיות שלהם ואולי להיפך, ננסה קצת להידבק בה.

• התקשורת לא תורמת – חיסכו מהילדים את התמונות החוזרות ונישנות של הטילים והדיונים הפוליטיים/צבאיים. עם ילדים גדולים אפשר לראות כמה דקות אבל אח"כ לסגור את הטלויזיה.

• שתפו ברגשות, לא בעוצמות – הילדים שלנו מרגישים אותנו, תמיד. נשתף אותם במצב ובמה שאנחנו מרגישים. ויחד עם זה, הם צריכים להרגיש מאיתנו ביטחון, כדי שהם יוכלו להיות בטוחים. בין אם החלטנו לשלוח אותם לגן או להשאיר אותם בבית, אנחנו, והם דרכנו, צריכים להרגיש שזה הדבר הנכון ביותר עבורם.

אני מאחלת לכולנו ימים שקטים!

The post מה? מלחמה? appeared first on אודיל רוזנפלד.

יולי אוגוסט הם חודשים מצוינים לסיכום השנה שהסתיימה והכנה לשנה הבאה.

בסיכום נשים לב לתהליך שהילדים שלנו עשו השנה, מה היו העוצמות שלהם ומה אתגרים בתחילת השנה ואיך זה נראה בסופה. האם היתה התקדמות? האם נסיגה?

לקראת השנה הבאה, נבדוק באילו תחומים הם זקוקים לחיזוק וננצל את תקופת הקיץ לטובת הענין.

רוב הזמן אנחנו פועלים כתגובה למעשים של הילדים, ואז, לא פעם, התגובה מרחיקה אותנו מהמטרה שאליה אנחנו שואפים. כשאנחנו יוזמים מעשים, אנחנו יותר מכווננים למטרות ויעילים יותר.

כיתבו 3 תחומים אותם אתם בוחרים לחזק אצל כל ילד, ובכל תחום, מהן הפעולות שלדעתכם יקדמו אותו למטרה. בצורה נינוחה, תומכת, במשחק, ועם הרבה עידוד.

הנה, כבר עשיתם צעד בדרך להיות הורים יוזמים. וזה אחד התפקידים ההוריים שלנו.

במפגש השלישי בסדנאות הורים אנחנו דנים בתפקיד ההורי.

The post חופשות לימודים הן לא חופשות הורים appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post מה לעשות כשהסכם עם ילדים לא עובד? appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post למה פתאום היא מרביצה בגן? appeared first on אודיל רוזנפלד.

צחצוח שיניים בלי איומים ועונשים… יש חיה כזאת?

The post צחצוח שיניים בלי איומים ועונשים… יש חיה כזאת? appeared first on אודיל רוזנפלד.

The post למה לעשות הסכמים עם ילדים? appeared first on אודיל רוזנפלד.

"אין לו סבלנות"

"הוא לא מסוגל לשחק לבד דקה"

אנחנו מודאגים, כי נדמה לנו שהילד שלנו מתקשה במיומנות שנראית לנו חשובה עבורו.

יש שני דברים שאני ממליצה להורים לעשות בעניין:

1. לקחת פנקס ועט ולהתבונן היטב בילד, ולרשום לעצמנו כל פעם שהוא כן מפגין את אותה מיומנות שלגביה אנחנו מודאגים, סביר להניח שבסוף השבוע, נהיה קצת יותר מעודדים.
2. כדי שנוכל גם לחזק אצלו מיומנות זו, בכל פעם שאנחנו מזהים שהוא משתמש בה, נציין זאת בעיניו ונעודד אותו על כך. ופה יש קצ' כי לפעמים הוא יפגין את אותה תכונה מולנו וזה לא יהיה לנו כל כך נוח, כמו להפגין ביטחון עצמי בכך שהוא מתנגד לבקשה שלנו. במצב כזה נצטרך להחליט מה יותר חשוב לנו להדגיש באותו רגע.

The post נדמה לך שלילד שלך "אין את זה?" בוא נבדוק appeared first on אודיל רוזנפלד.

מוכר? בטח שמוכר, כמעט בכל בית ישנה תקופה שמפגשים בין ילדים אחר הצהריים הופכים לסיוט.

מוזמנים לקרוא מאמר שלי שפורסם בסלונה

The post איך לעזור לילד שמתקשה לארח חברים appeared first on אודיל רוזנפלד.

זה לא מפתיע, כי ככה חינכו אותנו, ואולי ככה גם אנחנו מתנהגים כיום, אבל הגיע הזמן שניתן מקום של כבוד גם לזמן הפנוי של כולנו.

אז בואו נראה מה נותן לילד שלנו החוג הזה שאליו מאוד חשוב לו להגיע ואותו הוא לא ירצה לפספס גם אם באותו בוקר לא הלך לבי"ס כי לא הרגיש טוב.

זו עשייה שהוא מרגיש בה טוב, כי הוא עושה שם משהו שהוא אוהב ושהוא מרגיש שהוא טוב בו, בנוסף, יש שם הזדמנות למפגש חברתי נוסף על זה שבגן או בבי"ס.

ההתנסות במגוון התחומים המציעים חוגי  ילדים, היא שמובילה לעיתים ילד לגלות שיש לו כישרון או יכולת מיוחדים שלא היה מודע להם קודם. משהו שהוא במוכשר בו במיוחד. אותו תחום יכול להפוך לתחביב בו יתעמק ויעסוק למשך זמן. גילוי יכולות מיוחדות כאלו למעשה הופך להיות הבסיס לתחושת המשמעות האישית שלו.

חלק מהילדים מצטיינים במקצועות הנלמדים בבי"ס, אבל לא כולם. פעילות פנאי מאפשרת גם לאלו וגם לאלו, למצוא תחומים "לא מדידים" בהם הם מוכשרים ויכולים למצוא את מקומם ולעסוק במשהו שמעלה את תחושת המסוגלות שלהם, מייצר סיפוק וביטחון עצמי.

ובקשר למטלות, ילד שיודע שיש משהו שהוא טוב בו ומשם הוא מקבל תחושת ערך וביטחון, יהיה בעל מוטיבציה גבוהה יותר ליילד לשיתוף פעולה גם במשימות שפחות נחמד לו לבצע.

The post על חובות, זכויות והכישרון המיוחד של הילד שלכם appeared first on אודיל רוזנפלד.